בצה"מ 54725-06-22

תקציר

בית המשפט החליט כי יש לדחות את הבקשה לדחיית התביעה. המבקש, המבקש לבטל צו הריסה מינהלי בשטחו, לא המציא הוכחה תקפה לכך שתביעתו מתקיימת אחת משלוש העילות לביטול צו כאמור בסעיף 229 לחוק התכנון והבניה. ראשית, אין חולק כי למבקש אין היתר בניה והוא אינו יכול לקבלו על פי תכנית המקרקעין החלה. טענת המבקש כי קיבל אישור בעל פה ממהנדס העירייה אינה מבוססת ולכן נדחית. שנית, מהראיות עולה כי עבודות הבנייה בנכס בוצעו בתוך חצי שנה מיום הוצאת צו ההריסה. בית המשפט מצא את ראיות המשיב, שכללו דוחות בדיקה ותצלומים, משכנעות. טענת המבקש כי בניית השלד הושלמה לפני שנים וכי הפעילות האחרונה באתר הייתה רק תיקונים עקב נזילה לא התקבלה. יתר על כן, בית המשפט קבע כי בחינת המבנה בכללותו, להבדיל מהבחנה בין חלקים שונים של המבנה, היא הגישה הראויה. מסקנה זו עולה בקנה אחד גם עם כוונת המחוקק העומדת מאחורי סעיף 221 לחוק התכנון והבניה, שמטרתו לאפשר פעולה מהירה ויעילה למאבק בבנייה הבלתי חוקית. לבסוף, קבע בית המשפט כי המבקש אינו זכאי לחריגים כלשהם שיש בהם כדי לעכב את ביצוע צו ההריסה, ופסק הוצאות למשיב. ההחלטה אינה לטובת המבקש, ובקשתו לבטל את צו ההריסה נדחתה.