ת"פ 2637/01

תקציר

הנאשם הואשם בשני סעיפים של אי ציות לפקודת מס הכנסה. האישום הראשון היה שהוא לא דיווח לרשויות הרלוונטיות על פתיחת עסק הבנייה שלו, והאישום השני היה שהוא לא ניהל פנקסי חשבונות של העסק האמור. טענת התביעה הייתה כי הנתבע פתח עסק לעבודות שיפוץ בשנת 1999 ולא הצהיר עליו לרשויות המס, וכן לא הגיש דו"ח שנתי ולא ניהל פנקסי חשבונות. הנתבע טען כי לא פתח או ניהל עסק ולכן לא חלה עליו כל חובה לבצע את הפעולות האמורות. בית המשפט שמע עדויות של מספר עדים, ביניהם שי כהן, קבלן בניין שטען כי הנתבע ביצע עבורו עבודות כקבלן משנה. בית המשפט מצא את עדותו של כהן אמינה וקיבל את גרסתו לאירועים, שסתרה את טענות הנתבע. לטענת כהן, הנאשם בנה עבורו שלד וקיבל שכר של 30 אלף שקל עבור עבודתו. בית המשפט שמע גם את דבריה של נעמה נאסר, סוחרת לחומרי בניין, שמרישומים שלה עולה כי הנתבעת רכשה ממנו חומרים בשנת 1999 ושילמה עבורם בצ'ק מכהן. הנתבע העיד כי מעולם לא עבד אצל כהן וכי הסיע עובדים לאתר העבודה רק במסגרת תפקידו כבן משפחה. בית המשפט מצא את עדותו של הנאשם לא אמינה ולא קבילה, וציין כי היא אינה הגיונית וסותרת ראיות אחרות. ההגנה זימנה מספר עדים, בעיקר בני משפחתו של הנאשם, שעדותם לא הייתה משכנעת ותיאמה לתמוך בגרסת הנאשם לאירועים. בסופו של דבר, בית המשפט הגיע למסקנה כי הנאשם אכן ניהל עסק לבנייה בשנת 1999, ומאחר שלא חלק על אי מילוי חובות המס שלו, הוא הורשע בשני סעיפי כתב האישום.