עמ"נ 43183-12-23

תקציר

פסק הדין מקבל את הערעור על החלטת משרד הפנים לשלול רישיון לישיבת קבע מבן זוג זר של אזרח ישראלי. בית המשפט הכיר בשיקול הדעת הרחב המוקנה למשרד במקרים כאלה, אך הדגיש כי החלטותיו נתונות לביקורת שיפוטית. במקרה זה, המשרד לא שקל כראוי את הסבריהם של המערערים למגוריהם הנפרדים במהלך השבוע וליחסיהם היציבים וארוכי הטווח. בית המשפט מצא את נימוקי המערערים להסדרי מגוריהם סבירים והסיר כל ספק באשר לכנות הקשר ביניהם. בנוסף, המשרד לא ערך בדיקה מעמיקה של טענות המערערים ולא סיפק תשתית עובדתית להטיל ספק בגרסתם לאירועים. פסק הדין גם מתח ביקורת על הטיפול הממושך של המשרד בתיק, שהתארך הרבה מעבר לתקופה הרגילה. נוכח היעדר ראיות התומכות בהחלטת המשרד ומחויבותם של המערערים לקשר ביניהם, התקבל הערעור, בוטלה החלטת הערכאה הנמוכה יותר, וניתן למערער רישיון לישיבת קבע. המשרד חויב לכסות את הוצאות המערערים, בסך 10,000 ₪.