ע"א 40390-10-11

תקציר

הערעור והערעור שכנגד נובעים מתביעה אזרחית שהגיש מערער השוהה בחו"ל נגד אחייניתו, המשיב, בגין ניצולה לכאורה של מעמדה כנציגתו בהיעדרו לשיפוץ ביתה תוך שימוש במשאביו. בית משפט קמא דחה את מרבית טענות המערערת, למעט סך של 2,430 ₪, אשר חויב המשיב לשלם בגין פריטים מסוימים. שני הצדדים ערערו. ערכאת הערעור, לאחר ששקלה את הראיות והעדויות, קיבלה חלקית את הערעור. בית המשפט מצא כי המשיב ניצל לרעה את האמון שהעניק לה המערער והורה לה לפצות אותו 11,700 ₪ עבור עלות בניית פרגולה בביתה, בתוספת ריבית, ו-15,000 ₪ עבור עבודות גינון, גם כן בתוספת ריבית. עם זאת, בית המשפט לא התערב בהחלטת בית משפט קמא בעניין עבודות שיפוץ ורכישת ציוד, שכן היא התבססה בעיקרה על הערכות מהימנות של עד מפתח. גם הערעור הנגדי בעניין ההוצאות נדחה. הסכום הסופי שעל המשיב לשלם למערערת הוגדל אפוא באופן משמעותי. פיקדונות שני הצדדים הוחזרו להם בהתאם. פסק הדין, אף שהיה מפורט ומנומק לכאורה, ניתן לאחר שיהוי ממושך, שהעלה שאלות לגבי מהימנות התרשמויותיו של בית המשפט.