דנג"צ 1988/08
החלטה עליון
תקציר
פסק הדין המדובר הוא דחיית עתירה המערערת על הסדר טיעון בתיק פלילי. הרכב השופטים, בהרכב של חמישה שופטים, קבע ברוב דעות כי הסדר הטיעון אינו צריך לשקף את המעשים הפליליים החמורים ביותר שנטענו בטיוטת כתב האישום, ואף לא את אופי המעשים הפליליים שלגביהם יש תשתית ראייתית מספקת. עוד קבע הרוב כי אין זה מתפקידו של בית המשפט לבחון את חומר הראיות כדי להעריך את חומרת המעשים המתוארים בכתב האישום בעקבות הסדר הטיעון. העתירה נדחתה בהיעדר פסיקה חדשה בנושא בדעת הרוב, וחשיבותו הציבורית של הנושא לא היוותה עילה מספקת לדיון נוסף. כל אחד מהשופטים נימק את נימוקיו לפיטורים, ורק השופטת ביניש נקטה עמדה נחרצת בסוגיית "ליבת המעשים הפליליים". היא עמדה על כך שליבת המעשים הפליליים אכן צריכה לשקף את אופיים של המעשים הפליליים שיש להם תשתית ראייתית מספקת. המשנה לנשיא ריבלין הסכים עקרונית אך חלק על יישום העיקרון במקרה זה. השופטים פרוקצ'יה, גרוניס ולוי לא תמכו בעמדתה של ביניש, כאשר פרוקצ'יה וגרוניס נימקו כי לבית המשפט אין ראיות להעריך את חומרת המעשים, ולוי קבע כי די בכתב האישום כפי שהוא. סיכום זה משקף את עמדות השופטים ואת תוצאות התיק, מבלי להתמקד בפרטיו הספציפיים של המקרה הנדון, כמבוקש.
חקיקה מקושרת
דנג"צ 1988/08 התנועה לאיכות השלטון בישראל נ' היועץ המשפטי לממשלה, עליון (24.3.2008)
עו"ד, רוצה לקרוא את המסמך המלא?
הצטרפו לקבלת גישה ללא תשלום למאגר המידע, והתנסו במערכת ה-AI המובילה בישראל. LawMate מעניקה פתרון מקצה לקצה לכל סוגי העבודה המשפטית: מחקר מעמיק, ניתוח מידע, ניסוח חוזים, כתבי בי-דין, חוות דעת ועוד – הכל במקום אחד ובתוך שניות.