סע"ש 1268-11-15

תקציר

התובעת, שעבדה באגודה השיתופית הקהילתית הנתבעת כרכזת נוער, תבעה פיצויים לאחר שפוטרה במהלך חופשת הלידה. התובעת טענה כי פיטוריה היו בלתי חוקיים ומפלים, ודרשה פיצויים בסך 400,000 ₪. עם זאת, בית הדין מצא כי פיטוריה של התובעת לא היו קשורים להריונה או לידתה אלא נבעו מהשלמת הפרויקט עליו עבדה. משכך, דחה בית הדין את תביעותיה לפי חוק שוויון הזדמנויות בעבודה. בית המשפט קבע כי הנתבעת הפרה את חוק עבודת נשים בכך שפיטרה את התובעת במהלך 60 הימים המוגנים שלאחר חופשת הלידה והורה לנתבעת לשלם פיצויים בסך 12,000 ₪. בנוסף, בית הדין מצא פגם בהליך הפיטורים, שכן הנתבעת לא קיימה שימוע כדי להציג בפני התובעת את הנימוקים לפיטוריה. לתובע נפסקו 2,000 ₪ בגין פגם פרוצדורלי זה. עוד קבע בית המשפט כי על הנתבעת לשלם לתובעת פיצויי פיטורים, השווים ל-24 חודשים משכרה בסך 4,000 ש"ח, בסך 8,000 ש"ח, וכן תקופת הודעה מוקדמת של חודש. פיצויי הפיטורים נוכו ב-4,000 ₪ בשל אי חתימת התובע על המסמכים הנדרשים. כמו כן, בית המשפט הורה לנתבעת לשלם הוצאות משפט בסך 4,000 ₪ ופסק לתובעת פיצוי בסך 8,000 ₪ בגין 60 הימים בהם לא ניתן היה לפטר אותה. הסכום הכולל שישולם על ידי הנאשם בתוך 30 יום היה 20,000 ₪, עם קנסות נוספים אם לא ישולמו במסגרת הזמן הנקובה. לבסוף, דחה בית המשפט את תביעת התובעת בגין לשון הרע, שכן היא לא הביאה ראיות מספיקות ללשון הרע פומבית. פסק הדין ניתן בהיעדרם של שני הצדדים והם קיבלו הודעה באמצעות פקסימיליה.