ת"א 727/07

תקציר

התובע הגיש תביעה נגד רשות הפיתוח ונתבעים נוספים, לרבות פקיד ההסדר, בבקשה למתן פסק דין הצהרתי לפיו הוא הבעלים של חלקות קרקע מסוימות ויש לרשום אותו ככזה, במקום הבעלים הרשומים הנוכחיים. עם זאת, השופט, לאחר שמיעת הראיות והטענות, החליט לדחות את התביעה. השופט מצא כי טענות התובע בנוגע לחלקה 29 כבר הוסדרו בפסיקה קודמת של בית המשפט העליון והיוו מעשה של בית המשפט, האוסר על התובע להעלות טענות נוספות. בנוסף, השופטת לא השתכנעה מטענות התובע ביחס לחלקה 27, וציינה כי זכויותיה של רשות הפיתוח בחלקה נרשמו בשנת 1986 ולא הוגש עליהן ערעור בתוך פרק הזמן הנדרש או הצדקה מספקת לאחר מכן. השופט פסק גם נגד תביעת התובע שהופנתה כלפי הנתבעים האחרים, אשר ויתרו לכאורה על זכויות בתובע, שכן ויתור זה לא דרש פסק דין לטובת התובע, ונגד פקיד ההסדר, שתפקידו היה פרוצדורלי ולא ניתן להטיל בו דופי ללא עילה מוצדקת. ההחלטה לדחות את טענות התובע התקבלה שלא בנוכחות הצדדים, והתובע חויב לשלם את שכר טרחת עורך הדין של רשות הפיתוח, בעוד תיקי בית המשפט העליון הרלוונטיים היו אמורים להיות מוחזרים לבית המשפט העליון. פסק דין זה ניתן ביום 12.2.2012.