ע"פ 4179/07

תקציר

המערער הורשע ברצח ליאון אדם, עמו היה לו קשר עסקי, ונידון למאסר עולם על ידי בית המשפט המחוזי בתל אביב. הראיות נגד המערער היו נסיבתיות לחלוטין אך משכנעות. עולה כי בין המערער לקורבן היה סכסוך וכי המערער נכח בתחנת השירות שלו בזמן המשוער של הרצח. הקורבן נראה לאחרונה בחיים בשעה 14:00, והמערער נראה עוזב את התחנה בערך באותה שעה. רכבו של הקורבן נגרר על ידי נהג משאית לבקשת המערער למקום סמוך לבית הקורבן. ברכבו של המערער עצמו וברכב המסחרי של תחנת השירות נמצא דמו של הקורבן, ונמצא כי המערער שיקר לגבי מקום הימצאו ומעורבותו בגרירת רכבו של הקורבן. המערער טען כי אין לו כל קשר לרצח והציע "גרסה מפחידה" של שני מאיימים אלמונים, אותה דחה בית המשפט. בית המשפט דחה גם את טענת המערער כי מועד הרצח אירע מאוחר מהמשוער, ולכן הוא לא יכול היה להיות מבצע הרצח. הערעור על החלטת בית המשפט המחוזי נדחה, ומאסר העולם אושר. השופט א. א. לוי נתן את פסק הדין, אליו הצטרפו השופטים א' ארבל וג' דנציגר.