עת"מ 20507-09-21

תקציר

בית המשפט החליט לדחות את העתירה בנוגע לסמכותה של עיריית רמת גן להטיל ארנונה על נכסים בכפר אז"ר. בית המשפט הכיר בסמכותה הרחבה של העירייה לנהל את הליך איחוד הרשויות, לרבות שיקול דעתה להחיל את משטר הארנונה של רמת גן על כפר אז"ר. זאת, בהתבסס על האישור החריג שניתן לעירייה בשנת 2012 על ידי שר הפנים ושר האוצר, המאפשר להם לשנות את שיעורי המס, הסיווגים ושיטות החישוב. בית המשפט הדגיש כי יש להפעיל שיקול דעת זה כדי להבטיח שוויון בין התושבים, והורה לעירייה להחיל את משטר הארנונה הכללי על כל כפר אז"ר ללא דיחוי נוסף, בהתחשב בכך שהמדיניות הנוכחית יוצרת אי שוויון. פסק הדין התייחס גם לפסקי דין קודמים התומכים במסקנה כי יש לדחות את העתירה. אלה כוללים מקרים כמו חברת הכבלים, היים ובר טאן המדגישים את הצורך באחידות בארנונה בתוך הרשות המקומית ואת היקפם המצומצם של חוקי ההקפאה. יתר על כן, משכו הארוך של תהליך האיחוד והמדיניות הנוכחית המקיימת את אי השוויון אינם עולים בקנה אחד עם המשפט המנהלי. עם זאת, בית המשפט לא פסק הוצאות לאף אחד מהצדדים, בהתחשב במורכבות התיק.