ע"א 838/75

תקציר

במקרה זה, בעלים רשום של מגרש בראשון לציון מכר אותו לקבלן ביצוע, שגילה מאוחר יותר כי המגרש עשוי להיות נתון להפקעה חלקית, המגבילה אותו לבניית 12 דירות בלבד במקום 16. כתוצאה מכך, ביקש הקבלן לבטל את החוזה. בית המשפט המחוזי ביטל את החוזה עקב טעות, לפי סעיף 14(ב) לחוק החוזים, שכן המוכר לא גילה מידע קריטי זה. המערערת ערערה על החלטה זו, וגם המשיב טען לרמייה. בית המשפט העליון קבע כי תום לב במשא ומתן משמעו אמת והגינות, לרבות גילוי מידע חיוני. למרות טענות המוכר על בורות בנוגע להפקעה, בית המשפט מצא כי אי גילוי המגבלה הידועה על מספר הדירות מהווה מצג שווא. למרות שנודע למוכר על מגבלות החלקה על ידי מתווך, המערערת לא מסרה זאת לקונה, ובכך פעלה בחוסר תום לב. בית המשפט בחן גם האם הטעות בחוזה היא מהותית והגיע למסקנה כי מצג השווא היה קריטי, שכן הרוכש לא היה מתקשר בהסכם אילו היה מודע למגבלות. משכך, אישר בית המשפט העליון את ביטול החוזה, בקובעו כי טעויות בהבנת היבטים מהותיים מצדיקות ביטול גם לפי סעיף 14(א). בנוסף, המגרש לא היה נקי מזכות צד שלישי בשל פוטנציאל הפקעה על ידי רשות התכנון המקומית, המהווה הפרה לפי סעיפים 6 ו-7(א) לחוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה). למרות שלא התייחס ישירות להטעיה, פסק הדין הדגיש את הצורך של הצדדים לגלות מידע רלוונטי, המשפיע על כדאיות החוזה. הערעור נדחה, החוזה בוטל, והמוכר חויב להחזיר את המקדמה, וקבע כי חשיבות היושרה והשקיפות בהסכמים חוזיים היא בעלת חשיבות עליונה.