תא"ק 795-02-15

תקציר

כנגד הנתבע הוגשה תביעה בגין אי תשלום ארנונה בגין נכס המוחזק על ידו. הימנעותו של הנתבע מלהתגונן הביאה לפסק דין המורה לו לשלם את מלוא הסכום הנתבע, שהסתכם בסך 243,159.58 ₪. שנים לאחר מכן הגיש הנתבע בקשה לביטול פסק הדין, בטענה כי החזיק בנכס שנה אחת בלבד וכי פסק הדין התקבל שלא כדין. התובע, לעומת זאת, טען כי ידיעתו של הנתבע על ההליך ופירעון חלקי של החוב מנעו ממנו לבטל או להאריך את פסק הדין. בית המשפט, שהכיר במחדליו המשמעותיים של הנתבע ובצורך לברר את החבות הכספית, פסק לטובת הנתבע בכפוף לתנאים מסוימים. פסק הדין יבוטל, אם הנתבע יפקיד את יתרת החוב לשנת 2003, בסך 46,881.52 ש"ח, בניכוי תשלומים כלשהם, לקופת בית המשפט בתוך 30 יום. בנוסף, נדרשה הנתבעת להגיש כתב הגנה בתוך 7 ימים ולשלם 5,000 ₪ הוצאות בקשה. אם תנאים אלה לא היו מתקיימים, פסק הדין המקורי היה עומד. פסק הדין הדגיש את חשיבות הנגישות לצדק ואת ההעדפה לניהול הליכים שיפוטיים בנוכחות שני הצדדים, מה שהביא לביטול פסק הדין במעמד צד אחד במקרה זה.