בש"א 10295/08

תקציר

המבקשת, חברה טורקית המייצרת ומשווקת תנורים, הגישה תביעה נגד המשיבים – חברה ושני בעליה – לתשלום בסך 3,886,325.10 ₪, שהמשיבה לא שילמה עבור התנורים שהזמינו. לצד התביעה, הגיש המבקש גם בקשה לעיקול זמני של נכסי המשיבים. המשיבים טענו כי המבקשת סיפקה תנורים פגומים ולא תיקנה אותם, ולכן הם זכאים לקזז את תביעת הנזיקין כנגד הסכום שהם חייבים למבקש. הם גם חלקו על הסכומים הנתבעים על ידי המבקש, וטענו כי הם חויבו במחירים גבוהים יותר ממה שהוסכם בעבר. המבקש, לעומת זאת, טען כי המשיבים פעלו בחוסר תום לב בכך שהורו על מספר רב של תנורים מבלי שהתכוונו לשלם עבורם, וביקש מבית המשפט להורות על עיקול זמני של נכסי המשיבים כדי להבטיח את אכיפת פסק הדין. עם זאת, בית המשפט הגיע למסקנה כי המבקשת לא הציגה ראיות מהימנות לכאורה לתמיכה בעילת התביעה. יתר על כן, לא הובאו ראיות לכך שהמשיבים ניסו לפזר את נכסיהם, ומאזן הנוחות נטה לטובת המשיבים. לפיכך, דחה בית המשפט את הבקשה לעיקול זמני. הוצאות הבקשה נפסקו למשיבים.