ת"א 16663-09-15

תקציר

עניינו של בית המשפט נסוב סביב הקביעה האם מותו של המנוח נחשב כתוצאה מתאונת דרכים כהגדרתה בחוק הישראלי, ולפיכך בר פיצוי על ידי חברת הביטוח הנתבעת. התובעים, המורכבים מעיזבון המנוח יחד עם אשתו ובנו, טוענים כי מותו של המנוח אירע בעת שניסה להתחמק מאופנוע שחצה לפתע את דרכו וגרם לו ללחץ ובהלה שהובילו לאירוע מוחי. מנגד, הנאשם סבור כי המוות נגרם כתוצאה מאירוע רפואי שאינו קשור לתאונת דרכים כלשהי. לאחר עיון בחומר הראיות, בית המשפט פוסק לטובת התובעים. עדותו של בנו של המנוח, שהיה עד לאירוע, יחד עם ראיות תומכות וחוות דעת רפואיות של מומחים, משכנעות את בית המשפט כי התרחש אירוע בו היה מעורב אופנוע. עדותו של הבן, אף שהיא יחידה ואינה מאומתת, נמצאה אמינה ותואמת את הנסיבות. התמרונים שביצע המנוח, לרבות שינויי נתיב פתאומיים ובלימה, מוכרים כניסיונות להימנע מהתנגשות, ובכך מהווים חלק בלתי נפרד מהנסיעה. הראיות הרפואיות מצביעות על כך שהלחץ שנגרם כתוצאה מהאירוע גרם לאירוע המוחי, בהתחשב במצבו הפיזי הקיים של המנוח. זאת ועוד, בית המשפט מכיר בכך שהקשר הסיבתי העובדתי בין האירוע לבין הנזק שנגרם נתמך במבחן הסיכון, במבחן השכל הישר ובמבחן ההיגיון. הנסיבות שהובילו למותו של המנוח נכנסות להגדרת תאונת דרכים כהגדרתה בחוק. לפיכך, בית המשפט פוסק כי מותו של המנוח נגרם כתוצאה מתאונת דרכים, ופוסק לתובעים את הוצאותיהם.