ת"א 48900-09-22

תקציר

התובע, שנפגע בתאונת עבודה, תבע את הפניקס חברה לביטוח בע"מ לפיצויים לפי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים. התאונה אירעה כאשר מלגזה דרסה את רגלו השמאלית של התובע ומחצה אותה. טענות התובע התייחסו לגובה הנזק שנגרם לו, שכלל כאב וסבל, אובדן השתכרות בעבר ובעתיד, הפסדי פנסיה, עזרה לזולת, הוצאות רפואיות בעבר ובעתיד, הוצאות נסיעה, התאמות דיור ושכר טרחת עורך דין. בית המשפט הכיר בנכות הרפואית של התובע בשיעור של 20% כחובה, על פי הערכת המוסד לביטוח לאומי, שהייתה מחייבת. המחלוקות העיקריות נגעו לנכות תפקודית, כושר עבודה/השתכרות והחובה למתן נזקים. בית המשפט קבע את הנכות התפקודית כתוצאה מהתאונה בשיעור של 25%. באשר לתעסוקה וכושר השתכרות, קבע בית הדין את בסיס השכר לחישובי עבר ועתיד על 10,367 ₪, בהתחשב בגילו, כישוריו ועברו התעסוקתי של התובע. עוד קבע בית הדין כי התובע לא פעל למימוש הפוטנציאל התעסוקתי שלו ולא הצליח להפחית את נזקיו, דבר שישפיע על הפיצוי בעתיד. בית המשפט פסק את הפיצויים הבאים: 41,072 ₪ בגין כאב וסבל, 184,014 ₪ בגין אובדן השתכרות בעבר, 525,425 ₪ בגין אובדן השתכרות עתידית, 88,680 ₪ בגין הפסדי פנסיה, 35,000 ₪ בגין עזרה לזולת ו-30,000 ₪ בגין הוצאות נסיעה. ניכויים בסך 606,154 ₪ בוצעו בגין תשלומים שונים שקיבלה התובעת. לאחר ניכויים אלה, סך הפיצויים שנפסקו עמד על 298,037 ₪. בנוסף, בית המשפט חייב את הפניקס חברה לביטוח בע"מ לשלם 15.21% מסכום זה כשכר טרחת עורך דין ו-1,200 שקל הוצאות משפט. הן התובע והן חברת הביטוח חויבו לשלם הוצאות בסך 1,000 ₪ כל אחת לאוצר המדינה בשל האופן המזלזל בו נוהל השימוע על ידי עורכי דינם. לצדדים ניתנו 60 יום לערער על פסק הדין לבית המשפט המחוזי בתל אביב ו-30 יום לבצע את התשלום במלואו; אחרת, יחול אינטרס סטטוטורי. פסק דין זה ניתן במוצאי שבת, 25.5.2024, בהיעדרם של הצדדים.