רע"א 2502/00

תקציר

הסכסוך המשפטי בין המבקש לבין המשיב נמשך למעלה מעשור, מעורבים בו צדדים שונים וטענות מורכבות. בשנת 1985 ניתן פסק דין המחייב את המבקש לשלם לבנק המשיב סכום כסף ניכר, שנותר ללא תשלום. המבקשת הגישה תביעה נגד המשיב ואחרים, אך ההליכים שלה התאפיינו בבקשות מקדמיות רבות ותיקונים, המעכבים את הדיון לגופו של עניין. בשנת 1997 הורה בית המשפט המחוזי על מחיקת התביעה נגד המשיב ושלושה נתבעים נוספים בשל אי המצאת ערבות במועד להבטחת זכויותיהם. בעוד המבקש ערער על החלטה זו, בית המשפט המחוזי דחה אותה מאוחר יותר. הנציגות המשפטית החדשה של המשיב עתרה לביטול ההחלטה, אך נדחתה. לאחר מכן הגיש המשיב בקשת רשות ערעור, שהייתה תלויה ועומדת. בקשת רשות הערעור הנוכחית בפני בית המשפט מתייחסת להחלטת בית המשפט המחוזי משנת 2000 לחייב את המבקש להפקיד ערבות נוספת בסך 80,000 ₪ להבטחת הוצאות המשיב בתביעה. המבקש, שנקלע לקשיים כלכליים, מתנגד להחלטה זו ומבקש פטור. לטענתה, עוניה אינו צריך להוות סיבה להכביד עליה עוד יותר וכי יש להתחשב בהתנהלותו של המשיב ובמצבו הכלכלי המעולה. בתוך כך, המשיב תומך בהגדלת סכום הערבות ומדגיש את התמרונים המשפטיים הארוכים והיקרים של המבקש. לאחר ששקל את הטענות, מגיע בית המשפט למסקנה כי סכום הערבות הנדרש הוא סביר והכרחי להבטחת הוצאות המשיב בסכסוך המשפטי הממושך. בית המשפט מכיר אמנם בקשיים הכספיים של המבקש, אך אין בהם כדי להצדיק פטור מוחלט ממתן ערובה. במקום זאת, בית המשפט מפעיל שיקול דעת ומאפשר למבקשת לספק ערבות צד ג', בהתחשב בנסיבותיה. למבקש ניתנים שלושים יום להמציא את הערבות הנדרשת ותצהירים תומכים. בכך מבקש בית המשפט לאזן בין הצורך להבטיח את הוצאותיו של המשיב לבין אילוציו הכספיים של המבקש.