ת"פ 61165-03-23

תקציר

להלן ניתוח משפטי מקיף של ההחלטה, תוך התמקדות בעקרונות משפטיים וחידושים, בהתבסס אך ורק על הנתונים שסופקו: **עובדות הרקע:** הנאשם הורשע על פי הודאתו במספר עבירות, הכוללות פריצה לבניין שאינו דירה, החזקת כלים לפריצה, היזק לרכוש, גניבה והחזקת נכס חשוד כגנוב. המעשים כללו עקירת מנעול, ניפוץ זכוכית וגניבת סיגריות, טלפון סלולרי וכסף מבית עסק. הנאשם נתפס זמן קצר לאחר מכן עם הרכוש הגנוב. **הליך משפטי והתפתחותו:** 1. **הערכות ראשוניות של שירות המבחן:** בתסקיר הראשון (28.8.23), שירות המבחן הצביע על נסיבותיו האישיות הקשות של הנאשם, עבר פלילי מכביד ואורח חיים התמכרותי רב שנים. עם זאת, צוין כי הנאשם מבטא רצון לשינוי ועייפות מדרך חיים עבריינית. המלצת שירות המבחן הייתה להפנות את הנאשם לבית המשפט הקהילתי, או לחילופין, לדחות את הקראת גזר הדין על מנת לבחון שילובו במסגרת טיפולית לתחלואה כפולה. 2. **התנגדות המאשימה והחלטה על תסקיר משלים:** המאשימה התנגדה להפניה לבית המשפט הקהילתי. בית המשפט, בהחלטה מיום 3.12.23, דחה את ההמלצה לשלב את הנאשם בהליכי בית המשפט הקהילתי, אך הפנה אותו לקבלת תסקיר משלים לבחינת אפשרות שילובו בהליך טיפולי. 3. **ניסיונות שירות המבחן ואורך ההליכים:** במהלך תקופה ארוכה, שירות המבחן ניסה לאתר מוסדות מתאימים לנאשם, הזקוק לטיפול בתחלואה כפולה. במהלך תקופה זו, הנאשם הביע תסכול מההמתנה, מחשש לעונש מאסר, ובהמשך אף ציין כי הוא שוקל לוותר על ההליך השיקומי. עם זאת, לאחר שהביע שוב רצון להמשיך בהליך, שירות המבחן המשיך לפעול לאיתור מסגרת טיפולית. 4. **המלצה לקליטה באשפוזית:** ביום 15.7.24, הוגש תסקיר המציין כי הנאשם עבר את הבדיקות הנדרשות וקיים עבורו מועד כניסה לאשפוזית "יוקרה" ביום 4.8.24. שירות המבחן המליץ לאפשר את קליטתו. 5. **בקשת ההגנה והתנגדות המאשימה:** הסנגור ביקש לאמץ את המלצת שירות המבחן, להורות על ביטול האיזוק האלקטרוני ולהעברת הנאשם לאשפוזית בתנאי המקום. המאשימה התנגדה לבקשה, בהתאם לעמדתה לאורך כל ההליך. **דיון והכרעה משפטית:** 1. **סמכות בית המשפט:** בית המשפט הדגיש את סמכותו להורות על העברת נאשם לקהילה טיפולית, אגב שחרורו ממעצר (במקרה זה, מאיזוק אלקטרוני). סמכות זו מעוגנת בפסיקה (הפניה ל-בש"פ 5752/16 טדסה וורקו). 2. **שיקולים רלוונטיים:** בית המשפט פירט את השיקולים שיש לשקול בעת בחינת בקשה לשחרור להליך גמילה, תוך הבחנה בין שיקולי מעצר לשיקולי ענישה. השיקולים כוללים את מסוכנות הנאשם, חשש להימלטות מן הדין, וכן שיקולי גמילה וענישה (הפניה ל-בש"פ 1981/11 מדינת ישראל נ' סויסה). הודגש כי העובדה שהנאשם נמצא במעצר בפיקוח אלקטרוני, ולא מאחורי סורג ובריח, אינה משנה את כללי הבחינה, אך שוקלת באופן שונה בשלב גזירת הדין לעומת שלב המעצר הראשוני. 3. **הצדקה לשחרור להליך גמילה (שיקולי מעצר):** * **ערובה לשלום הציבור:** הוכחה ערובה מספקת לשלום הציבור. האשפוזית היא סגורה, מנהליה מחויבים לדווח על כל הפרה, הורי הנאשם ישמשו כערבים מגבים, והמעבר לטיפול המשך הינו בשיטת "מדלת לדלת". כל אלו, על רקע טיב הסיכון הטמון בנאשם והתקופה הארוכה שחלפה מאז הגשת האישום, נתפסו כנותנים מענה מספק. 4. **התנאי בדבר תחילת הליך גמילה לפני המעצר (הלכת סויסה):** * **גמישות התנאי בשלב גזירת הדין:** בית המשפט קבע כי אמנם התנאי הראשון בהלכת סויסה (תחילת הליך גמילה טרם המעצר) לא התקיים. עם זאת, בעוד שלב המעצר הראשוני תנאי זה משמעותי, בשלב גזירת הדין, משקלו נמוך יותר וניתן לאזנו בקלות רבה יותר כנגד סיכויי הצלחת הטיפול או סיכון נמוך הנובע מהשחרור. 5. **מוטיבציה של הנאשם:** * **רצון ממשי לשינוי:** שירות המבחן והתרשמות בית המשפט הצביעו על מוטיבציה גבוהה של הנאשם לשינוי. * **התגברות על קשיים:** הנאשם נמצא במעצר באיזוק כ-15 חודשים, והמתין חודשים ארוכים לקליטה טיפולית. למרות תסכול והתייחסות ראשונית לויתור, הנאשם התגבר על קשיים אלו והמשיך בהמתנה. בית המשפט ראה בכך התעלות ולא לחובתו. * **"חלופה" לתחילת הליך גמילה:** בהתבסס על פסיקה (הפניה ל-בש"פ 4919/18 יהודה ברוקס), בית המשפט קבע כי תקופת המעצר הארוכה (15 חודשים) וההתרשמות המקצועית מבשלות הנאשם לתהליך גמילה, מהווים "חלופה" לתנאי של תחילת הליך גמילה לפני המעצר, ותכלית התנאי הושגה. 6. **שיקולי ענישה:** * **התמודדות עם סיכון:** בית המשפט הדגיש כי שילוב הנאשם באשפוזית ולאחר מכן בקהילה טיפולית, יוכל להתמודד בצורה סבירה עם המסוכנות הטמונה בו. * **עונש צפוי:** מבלי להקל ראש בחומרת האירוע, עברו הפלילי והמאסר המותנה, בית המשפט לא סבר כי מדובר במקרה בו העונש הצפוי אינו מאפשר בחינה של אפשרות שיקום. **החלטות אופרטיביות:** * **קבלה חלקית של הבקשה:** הבקשה לשילוב הנאשם בהליכי גמילה התקבלה. * **חלונות אוורור:** הותרו חלונות אוורור בימים א'-ה' בין השעות 08:00-12:00, החל מיום 21.7.24 ועד 1.8.24, בתנאי פיקוח. בקשה לחלונות רחבים יותר או ביטול האיזוק באופן מיידי לא התקבלה, על מנת לא ליצור מכשול ברגע קריטי זה. * **העברה לאשפוזית:** * הנאשם יתייצב באשפוזית ביום 4.8.24, והאיזוק האלקטרוני יוסר במקום. * הנאשם ישהה באשפוזית בתנאי המקום, ואיסור יציאה ללא אישור. * הוריו ישמשו כערבים מגבים, ויקלטו את הנאשם במקרה של עזיבת הטיפול, בתנאי מעצר בית מלא. * שירות המבחן יגיש תסקיר מעקב תוך 30 יום. * **אי עיכוב ביצוע:** לאור מועד ההפיכה של ההחלטה לאופרטיבית, לא ניתנה הוראה לעיכוב ביצוע. **חידושים ודגשים משפטיים:** 1. **גמישות בפרשנות הלכת סויסה:** ההחלטה מדגימה את הגמישות הנדרשת בפרשנות דרישות הפסיקה, במיוחד בשלב גזירת הדין. במקום לראות את אי-התחלת הליך הגמילה טרם המעצר כחסם מוחלט, בית המשפט השתמש ב"חלופות" כגון תקופת המעצר הארוכה וההתרשמות המקצועית, על מנת להשיג את תכלית הדרישה. 2. **משקל המעצר הממושך כגורם טיפולי/שיקומי:** ההחלטה מציגה גישה חדשנית, לפיה מעצר ממושך, בנסיבות מסוימות, יכול להפוך לגורם המשפיע לטובה על בשלות הנאשם להליך גמילה, ובכך להוות "חלופה" לדרישות הפרוצדורליות. 3. **איזון בין שיקולי מעצר, ענישה ושיקום:** ההחלטה מדגימה את המורכבות הכרוכה באיזון בין הצורך להגן על שלום הציבור (שיקולי מעצר), לקבוע עונש הולם (שיקולי ענישה), לבין הפוטנציאל השיקומי והטיפולי של הנאשם. 4. **מעורבות שירות המבחן כגורם מכריע:** ההחלטה מסתמכת באופן משמעותי על חוות הדעת וההמלצות של שירות המבחן, המהווה גורם מקצועי המסייע לבית המשפט בקבלת החלטות מורכבות. 5. **התאמה אישית של תנאי השחרור:** בית המשפט לא נתן רק "כן" או "לא", אלא התאים את התנאים הספציפיים (חלונות אוורור, לוח זמנים, ערבויות) למצב העובדתי והמשפטי, תוך התחשבות בצרכי ההליך הטיפולי והבטחת הביטחון.