ת"א 3689/03

תקציר

התובעים, ילדה בת שמונה שעברה תאונת דרכים והוריה, הגישו תביעה נגד נהג הרכב שפגע בה ונגד חברות הביטוח שלהן בגין נזקי גוף. הנתבעים הודו בחבות אך חלקו על גובה הנזק. התאונה אירעה בדצמבר 2002, והתביעה הוגשה בשנת 2003. התובעת הקטינה סבלה משבר בעצם הירך הימנית ועברה שני ניתוחים. התובעים דרשו פיצוי גבוה בגין נכות תפקודית, אובדן כושר השתכרות, נזק לא ממוני והוצאות עזרה לזולת, בין היתר. הסוגיה המרכזית הייתה מידת נכותה של התובעת הקטינה והאם עליה לעבור ניתוח מתקן, עליו המליץ אחד המומחים הרפואיים. בית המשפט העדיף את חוות דעתו של פרופ' גנאל על פני פרופ' כץ, שבדק את התובע פעמיים. פרופ' גנאל מצא כי לתובעת נכות אורתופדית בשיעור של 10% וצלקות אסתטיות של 10%. לדבריו, הגיל המתאים לביצוע הניתוח המתקן הוא סביב 18, וסיכויי ההצלחה גבוהים. בית המשפט הבין את חוסר רצונה של התובעת לעבור ניתוח נוסף, במיוחד לאור העובדה שעברה שני ניתוחים בגיל צעיר. עם זאת, בית המשפט ציין כי סירובה אינו סביר, מה גם שהניתוח יכול להקל על מרבית כאבה ומגבלותיה. בית המשפט קבע כי נכותו התפקודית של התובע היא 8%. בגין כך, ונזקים נוספים הכוללים אובדן כושר השתכרות, נזק לא ממוני, הוצאות רפואיות בעבר ובעתיד והוצאות נסיעה, פסק בית המשפט לתובעים סך של 342,680 ₪. הסכום ישולם על ידי הנתבעים ביחד ולחוד, כולל שכר טרחת עורך דין בשיעור של 15.21%. הסכום היה אמור לצבור ריבית כנדרש בחוק מיום 14.3.2013 ועד לפרוע במלואו. כמו כן חויבו הנתבעים לשלם את הוצאות המשפט של התובעים. מהסכום הכולל ניכה בית המשפט את התשלומים התקופתיים שכבר שולמו על ידי הנתבעים, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית.