ע"ע 1064/00

תקציר

פסק הדין עוסק בסוגיית חיוב העובדים הזרים להפקיד ערבות לצורך הבטחת הוצאות משפט בסכסוכי עבודה. המערערים, עובדים זרים מקניה, תבעו את מעסיקם בבית הדין האזורי בתל אביב בגין שכר שלא שולם להם והטבות מכוח חוקי העבודה המגנים. בתגובה, ביקש המעסיק מבית המשפט לחייב את העובדים להפקיד ערבות, בטענה כי כאזרחים זרים חסרי נכסים בישראל, הם מהווים סיכון לאי תשלום הוצאות משפט אם התביעה תידחה. בתחילה אמנם חייב בית המשפט המחוזי בתל אביב את המערערים להפקיד ערבות משמעותית, אך על החלטה זו הוגש ערעור. בית הדין הארצי לעבודה הפך החלטה זו, והדגיש את הצורך לאזן בין אינטרסים מתנגשים: זכותו של הנתבע לקבל החזר הוצאות משפט מול זכותו החוקתית של התובע לגשת לערכאות ללא נטל מיותר. בפסק הדין הודגש כי בעוד שקיים קושי כללי בגביית הוצאות מתובעים תושבי חוץ, יש להפעיל את דרישת הערבות בזהירות, בפרט בסכסוכי עבודה בהם מעורבים עובדים זרים פגיעים העלולים להיתקל בחסמים כגון מחסומי שפה, מחסור במשאבים ותלות במעסיקים לצורך תושבות. בית המשפט הדגיש את חשיבות הבטחת היחס השוויוני על פי האמנות הבינלאומיות ואת הצורך להגן על זכויות העובדים הזרים מבלי להציב מכשולים נוספים. לפיכך, הערעור התקבל, חובת הפקדת הערבות הוסרה, ובית המשפט נתן עדיפות לטיפול מהיר במקרים כאלה כדי להקל על מימוש זכויות העובדים. המשיב חויב לשלם את הוצאות המשפט של המערערים.