עת"מ 13025-03-22

תקציר

הממונה על משאבי אנוש לא יישם כראוי את הנחיותיו וקביעותיו הקודמות של בית המשפט. הם התמקדו כראוי בתקופת המבחן של העותר, כפי שהונחו, אך לא הביאו בחשבון מרכיבים מרכזיים בתקופה זו, לרבות עבירות משמעת, חוות דעת תקופתיות של מפקדים ותעודת הצטיינות. באשר לעבירות משמעת, שגה הממונה על משאבי אנוש בכך שלא שקל את עיתוי ביצוע עבירות אלה ואת שיפורו של העותר לאחר מכן. יתר על כן, סמנכ"ל משאבי אנוש פירש חוות דעת תקופתיות בניגוד לפסק הדין הקודם, תוך התעלמות מאחת מהן. סוגיית תעודת ההצטיינות נותרה במידה רבה בלתי מוסברת, כאשר סמנכ"ל משאבי אנוש סיפק פרטים מועטים אם היא ניתנה או לא, ואם לא, מדוע לא. הפרקליטות ניסתה להבהיר זאת, אך לא הצליחה לספק את בית המשפט כי עניינים אלה נשקלו כראוי. משכך, מתקבלת העתירה המערערת על ההחלטה שלא להאריך את שירותו של העותר בשירות בתי הסוהר. העניין מוחזר לסמנכ"ל משאבי אנוש בפעם האחרונה כדי להפעיל מחדש את שיקול דעתו בהתאם להנחיות בית המשפט. זה כולל איזון נכון בין יסודות עובדתיים שונים, כגון עבירות, חוות דעת והתעודה. העותר יישאר מועסק עד למתן החלטה חדשה. כמו כן חויב שב"ס לשלם לעותר הוצאות משפט בסך 35,000 ש"ח בתוך 30 יום.