ע"ו 17584-02-15

תקציר

פסק הדין המדובר עוסק בערעור על צו אשפוז לאדם יליד 1959 שניתן לפי חוק טיפול בחולי נפש. הערעור נדחה על יסוד הקביעה כי המערערת היוותה רמה גבוהה של סכנה לעצמה ולאחרים בשל מצבה הנפשי. בית המשפט קבע כי החלטת הוועדה סבירה ותואמת את המצב הכללי. גם נקודת המחלוקת השנייה בנוגע להרכב הוועדה נדחתה. הוועדה כללה רופא שהיה חבר בצוות בית החולים, שבדרך כלל אינו מעוניין לשמור על עצמאות הוועדה כגוף מעין שיפוטי. אמנם עדיף שתהיה ועדה ללא צוות בית החולים, אך המצב הנוכחי, שבו רופאים משירות המדינה מסרבים להשתתף, יוצר קשיים מעשיים. בית המשפט קבע כי הרכבה הנוכחי של הוועדה יכול להישאר, מה גם שלא הייתה כל היכרות או מעורבות של הרופא הנדון עם הטיפול במערער. בית המשפט הדגיש את הצורך של הגורמים האחראים לפעול בקביעת נהלים שיבטיחו שלא יהיה ניגוד עניינים וקרא לשינוי החוק תוך שהוא קורא להסתדרות הרפואית, למנהל השירות הפסיכיאטרי ולמחוקק להתייחס לנושא. פסק הדין הסתיים בדחיית הערעור ובהארכת צו האשפוז בשבועיים עד להרכבת הוועדה כראוי.