עת"מ 9110-08-24

תקציר

בית המשפט דחה את עתירתו של מבקש אזרחות ישראלית, ופסק לטובת המשיבה, שרת הפנים. ההחלטה מתבססת על שיקול הדעת הרחב הנתון לשר לפי חוק האזרחות. העותר, שהיו לו סתירות שונות בגרסאותיו לאירועים, לא הצליח להביא ראיות מספיקות ומשכנעות להוכחת טענתו בדבר מרכז חיים בישראל. בית המשפט מצא הצדקות לבקשת השר להוכחות נוספות לתמיכה בטענת העותר, במיוחד נוכח הסתירות וחוסר הבהירות בדבריו. חוסר הבהירות וחוסר העקביות של העותר בנוגע למקום מגוריו העלו ספקות לגבי טענותיו, במיוחד כאשר צורפו לכך ראיות מנהליות המצביעות אחרת. בית המשפט הדגיש כי הביקורת השיפוטית אינה כרוכה בהחלפת שיקול הדעת של הרשות, במיוחד במקרה זה שבו שיקול הדעת הוא נרחב. לפיכך, תפקידו של בית המשפט אינו לקבוע אם ניתן היה לקבל החלטה אחרת, אלא לוודא כי שיקול דעתה של הרשות הופעל כראוי בגדר המשפט המינהלי, כפי שמצא המקרה כאן. בקשת האזרחות של העותר לא הייתה החלטה בלתי הפיכה, והותירה לו מקום למסור את הראיות המבוקשות לשר. לפיכך נדחתה העתירה, והעותר חויב בהוצאות המשפט של השר.