ת"צ 20167-07-11

תקציר

לבית המשפט הוגשו שתי בקשות נפרדות לאישור תובענה ייצוגית נגד אותו משיב. שתי הבקשות סובבות סביב אותה סוגיה: המשיבים גבו לכאורה שלא כדין אגרות עבור צריכת מים מהמבקשים, הטוענים כי לא צרכו את המים המדוברים. בעוד שהבקשות הוגדרו באופן שונה והיו בהן הבדלים מסוימים בטיעונים ובראיות התומכות, הטענה המרכזית והסעדים המבוקשים זהים במהותם. בית המשפט בחן את הבקשות לפי סעיף 7 לחוק תובענות ייצוגיות, המתווה את סדרי הטיפול בבקשות מאוחרות. על פי סעיף 7, לבית המשפט שיקול דעת לטפל בעניין באחת משלוש דרכים: מחיקת אחת הבקשות, צירוף שתי הבקשות, או החלפת המבקש או ייצוגו המשפטי. עוד קובע הסעיף כי השיקול העיקרי של בית המשפט צריך להיות ייצוג וניהול האינטרס של הקבוצה בדרך היעילה והמיטבית ביותר. במקרה זה, מאחר ששתי הבקשות נמצאות בשלב מקדמי, ואין סיבה משכנעת להעדיף אחת על פני השנייה, מורה בית המשפט על מחיקת הבקשה המאוחרת. עוד מציין בית המשפט כי המשיבים לא הצליחו לשכנע את בית המשפט כי לא היו מודעים לבקשה הקודמת, כנדרש בחוק. הדיון בבקשה המאוחרת מבוטל, ונקבע דיון מקדמי לבקשה הקודמת. על המבקש במקרה הקודם להגיש את תגובתו לבקשה לאישור עד למועד שנקבע. בית המשפט אינו פוסק הוצאות כלשהן, בהתחשב בנסיבות.