עמ"ש 10216-01-23

תקציר

השופטים, ורדה פלאוט, צבי ויצמן וצביה גרדשטיין פפקין, החליטו לדחות את הערעור מכמה טעמים. ראשית, הערעור הוגש במועד, שכן מועד פסק הדין הסופי היה 22.11.2022, והערעור הוגש ביום 4.1.2023. שנית, מעמדם של המערערים בהגשת הערעור מתקבל, שכן בית המשפט בחר להתייחס לטענות לגופו של עניין. שלישית, ביחס לחוות דעת המומחה, בית המשפט קובע כי חוות דעתו של המומחה הממונה מתקבלת, שכן לא הייתה הצדקה לפסול אותה. טענות המערערים כי יש לדחות את חוות דעת המומחה לא היו משכנעות, וחוות הדעת עומדת בעינה. זאת ועוד, בית המשפט דוחה את טענות המערערים כי לא הצליחו לנהל את עניינם בשל חוסר קשר עם באי כוחם. הואיל והמערערים אחראים לניהול עניינם, והקשר עם בא כוחם אינו עניינו של בית המשפט, אין בטענות אלה אחיזה. בנוסף, לא נשלחו שאלות הבהרה למומחה, והמומחה לא זומן לחקירה, כנדרש בתקנות סדר הדין המשפטי. מכאן שמסקנות המומחה עומדות בעינן, והצוואה נחשבת מזויפת. יתר על כן, בית המשפט מוצא כי ההערה בדבר פסיקת הוצאות כנגד המערערים והטכניות של מועד חתימת פסק הדין אינם מצדיקים קבלת הערעור. לצו הירושה, שנחתם טכנית ימים ספורים לאחר פסק הדין, אין כל השפעה לגופו של עניין. לבסוף, הערעור נדחה, והמערערים נושאים בהוצאות המשיבים 3-1, בסך כולל של 15,000 ₪.