ת"א 2692/05

תקציר

העותר, חולה בדלקת מפרקים שגרונית, הגיש תביעה נגד חברת התרופות המשיבה, בטענה כי החברה לא סיפקה אזהרות מספקות לגבי הסיכונים הקרדיווסקולריים הכרוכים בסלקוקס, תרופה המיוצרת על ידי המשיב. העותרת טענה כי מחדל זה הוביל אותה וצרכנים אחרים לקבל החלטות לא מושכלות לגבי השימוש בתרופה. היא ביקשה לאשר את התביעה כתובענה ייצוגית, וטענה כי המשיב הסתיר מידע מהותי וכי על חברות התרופות הגנריות מוטלת החובה לפקח ולגלות ידע רפואי על מוצריהן. עם זאת, בית המשפט דחה את הבקשה מכמה טעמים. ראשית, בית המשפט מצא כי המשיב, כיצרן תרופות גנריות, לא היה חייב לערוך מחקרים בנוגע לבטיחות התרופה אלא רק להתעדכן במחקרים קיימים. העותרת לא הצליחה להוכיח כי המשיבה הפרה את חובת הגילוי בכך שלא כללה מידע מסוים בעלוני הצריכה. שנית, בית המשפט הבחין בין מידע לרופאים לבין מידע למטופלים, וציין כי האחרונים צריכים לקבל רק פרטים רלוונטיים ומועילים להם. הימנעותה של המשיבה ממסירת מידע מסוים למטופלים, כפי שהורה משרד הבריאות, לא נחשבה להפרת חובה. שלישית, בית המשפט קבע כי העותר לא הוכיח אפשרות סבירה להצלחה בהוכחת סיבתיות ונזק. קבוצת התובעים שנפגעה לכאורה מחוסר המידע לא הייתה הומוגנית, וזיהוי מי שעשה שימוש "לא מושכל" בסם יחייב הערכות פרטניות, מה שהופך את התובענה הייצוגית לשיטה לא יעילה ולא הוגנת לפתרון הסכסוך. בנוסף, מצא בית המשפט כי אין הצדקה לטענות העותרת להשבת מחיר התרופה ולעוגמת נפש עקב פגיעה באוטונומיה. לבסוף הורה בית המשפט לעותר לשלם למשיב הוצאות ושכר טרחת עורך דין בסך 35,000 ₪.