ת"פ 79932-03-25

תקציר

**ניתוח משפטי של גזר הדין בתיק ת"פ 79932-03-25 מדינת ישראל נ' חמזה אבו זאיד** **מבוא:** פסק דין זה, הניתן על ידי בית משפט השלום בבאר שבע, עוסק בהרשעתו של הנאשם, חמזה אבו זאיד, בעבירות של החזקת נשק שלא כדין והחזקת חלקים ואביזרי נשק, בהתאם לסעיפים 144(א) לחוק העונשין, התשל"ז-1977. גזר הדין דן בנסיבות ביצוע העבירות, טענות הצדדים, מדיניות הענישה הנוהגת, וכן בשיקולים להטלת העונש הסופי. **עובדות כתב האישום:** על פי כתב האישום, ביום 09.03.2025, נערך חיפוש בביתו של הנאשם ברהט, שם נמצא נשק מסוג גלוק. בנוסף, אותרו בכיס מכנסיו של הנאשם מחסנית תואמת עם שלושה כדורים. בעת כניסת השוטרים, הבחינו בנאשם ובאדם נוסף כשהם לובשים אפודי מגן. **ראיות לעונש וטענות הצדדים:** **טענות ההגנה (ב"כ הנאשם):** * **רקע ביטחוני:** הסנגור טען כי החזקת הנשק נבעה מסכנת חיים ממשית שאליה היה חשוף הנאשם בשל סכסוך דמים עם משפחה אחרת. הוא הדגיש כי אפודי המגן שנמצאו על גופם של הנאשם והאדם הנוסף (שהיה בן דודו ששירת בגולני) מעידים על כך. * **היקף הכדורים:** צומצם כמות הכדורים (שלושה) כראיה לכך שהנשק לא הוחזק לצורך פעולה עבריינית, אלא לצורכי הגנה. * **מיקום הנשק:** טענה כי הנשק לא הוחזק על גופו של הנאשם, אלא "שיג" בחצר הבית מתחת למזרן. * **היסטוריית איומים:** הוצגו ראיות (מסמכים רפואיים ותלונות במשטרה) המעידות על פגיעות קודמות של הנאשם ואחיו, כולל יריות, ועל חוסר אכיפה מצד המשטרה. * **הכרה במצב:** הנאשם שיתף פעולה עם חוקריו, טען להגנה עצמית מהיום הראשון והביע חרטה. * **אכיפה בררנית:** הועלתה טענה בדבר אכיפה בררנית, תוך השוואה לתיק אחר שבו ניתן הסדר טיעון מקל יותר, למרות שלנאשם בתיק זה אין עבר פלילי. * **פסיקה תומכת:** הסנגור הפנה לפסיקות אחרות שקבעו מתחמי ענישה נמוכים יותר, התואמים לטענתו את נתוני המקרה. **טענות התביעה (ב"כ המאשימה):** * **פגיעה בערכים חברתיים:** המאשימה הדגישה את הפגיעה המשמעותית בערכים של שלום הציבור, ביטחון אישי, ומניעת הסלמת אלימות עבריינית. * **פוטנציאל נזק:** גם ללא שימוש בפועל, עצם החזקת הנשק מהווה סכנה ממשית לשימוש בו למטרות פסולות. * **מגמת החמרה:** הודגשה מגמת החמרה בענישה על עבירות נשק, לאור תופעת "לקיחת החוק לידיים" והפיכת הנשק לכלי ליישוב סכסוכים. * **עונש מינימום:** המאשימה עתרה למתחם ענישה שבין 24 ל-42 חודשי מאסר בפועל, בהתאם לפסיקה ולצורך בהרתעה. * **הגנה עצמית:** נטען כי קבלת טענת ההגנה העצמית במקרה זה תכשיר את השרץ ותהווה מסר שלילי. * **תמונה חלקית:** נטען כי המסמכים שהוגשו על ידי ההגנה אינם משקפים את התמונה המלאה. * **הצורך בתסקיר:** המאשימה ציינה כי לא התבקש תסקיר בעניינו של הנאשם, ולכן אין מקום לסטייה מן המתחם המוצע, למעט רכיב מסוים בחלקו התחתון של המתחם, בהתחשב בהיעדר עבר פלילי. **המסגרת הנורמטיבית ומדיניות הענישה:** השופט ימיני בוחן את העניין בהתאם לתיקון 113 לחוק העונשין, אשר קובע שלב של קביעת "מתחם עונש הולם" (סעיף 40ג(א)) ושלב של שקילת נסיבות שאינן קשורות לביצוע העבירה. * **עונשים מינימליים:** הניתוח מתייחס לתיקון 140 לחוק (הוראת שעה), שקבע עונשי מינימום על עבירות נשק. נקבע כי עונשו של מי שהורשע בעבירות אלו לא יפחת מרבע מהעונש המרבי הקבוע בחוק. * **"טעמים מיוחדים" לסטייה מהמתחם:** מועלה דיון בשאלה מהם "טעמים מיוחדים" המצדיקים סטייה מהעונש המינימום. בהתבסס על פסיקת בית המשפט העליון בעניין גרין (רע"פ 6621/23), נקבע כי "טעמים מיוחדים" אלו צריכים להיות מובחנים מ"סתם" שיקולי קולא, ונדרשת עוצמת נסיבות גבוהה יחסית. * **מדיניות ענישה:** השופט סוקר פסיקות שונות, תוך הדגשת מגמת ההחמרה בענישה על עבירות נשק. נבחנים מקרים שבהם נקבעו מתחמי ענישה שונים (כמו בע"פ 135/17 בסל, רע"פ 4332/21 עאסלה, רע"פ 3355/22 סלאמה, ועוד). * **ריבוי עבירות:** בית המשפט בוחן האם מדובר באירוע אחד או בכמה אירועים נפרדים לצורך קביעת מתחם העונש (סעיף 40יג לחוק). נפסק כי במקרה זה מדובר באירוע אחד, אך הוצגה אפשרות לקביעת מתחמים שונים בשל העונשים המזעריים השונים לכל עבירה. בסופו של דבר, נקבע מתחם אחד. **ניתוח וקביעת המתחם:** * **ערך חברתי נפגע:** הודגש הפגיעה בערכים של שלום הציבור, ביטחון אישי, ומניעת פגיעה בגוף וברכוש. * **נסיבות הביצוע:** השופט מכיר בכך שלא נעשה שימוש בפועל בנשק, וכי הוא הוחזק "שיג". עם זאת, הוא מפרש את טענת ההגנה העצמית כ"מוכנות לשימוש בנשק במידה של התקפה", מה שמצביע על כוונה ממשית להשתמש בו. * **טענת ההגנה העצמית:** בית המשפט דוחה את טענת ההגנה העצמית כנימוק מיוחד לסטייה מהמתחם. השופט סבור כי קבלת טענה זו במקרה של "סכסוך דמים פעיל" משמרת "מעגל ארור" של אלימות, ותפקיד בתי המשפט הוא לגדוע מעגל זה, כפי שעולה גם מפסיקת בית המשפט בעפ"ג (חי') 46460-02-22. * **מתחם העונש:** נקבע כי מתחם העונש ההולם נע בין 18 חודשי מאסר לבין 36 חודשי מאסר. **גזר הדין והעונש:** לאחר קביעת מתחם העונש, בית המשפט שוקל נסיבות שאינן קשורות בביצוע העבירה (סעיף 40יא לחוק): * **הודאה בהזדמנות הראשונה:** חיסכון בזמן שיפוטי. * **חלוף הזמן:** מאז ביצוע העבירות. * **עבר נקי:** הנאשם חסר עבר פלילי ולא ביצע עבירות נוספות. * **הבנה מסוימת למצב:** "הבנה מסוימת למצב הלא פשוט בו הוא נתון". בהתחשב בנסיבות אלו, הוחלט להשית על הנאשם עונש "קרוב לתחתית המתחם". **העונשים שהוטלו:** 1. **19 חודשי מאסר בפועל:** נמנים מיום מעצרו. (כאמור, קרוב לתחתית המתחם שנקבע בין 18 ל-36 חודשים). 2. **12 חודשי מאסר על תנאי:** לתקופה של 3 שנים, שלא יעבור על עבירה לפי סעיף 144(א) רישא לחוק. 3. **8 חודשי מאסר על תנאי:** לתקופה של 3 שנים, שלא יעבור על עבירה לפי סעיף 144(א) סיפא לחוק. 4. **קנס כספי בסך 5,000 ₪:** לתשלום ב-5 תשלומים חודשיים. 5. **התחייבות כספית בסך 3,000 ₪:** שלא לעבור עבירה במשך שנתיים. **המוצגים:** יושמדו בתום חלוף תקופת הערעור. **זכות ערעור:** 45 יום לבית המשפט המחוזי. **החידוש המשפטי והדגשים:** * **פרשנות "טעמים מיוחדים" לעונש מינימום:** בית המשפט מפרש את המשמעות של "טעמים מיוחדים" המצדיקים סטייה מעונש מינימום, ומדגיש כי לא מדובר ב"סתם" שיקולי קולא, אלא בנסיבות בעלות עוצמה גבוהה. * **דחיית טענת הגנה עצמית בסכסוכי דמים:** החידוש המשמעותי בפסק הדין הוא הדחייה הנחרצת של טענת ההגנה העצמית כנימוק להקלה בעונש במקרה של סכסוך דמים. בית המשפט קובע כי קבלת טענה כזו במצבים כאלה משמרת מעגל אלימות בלתי פוסק, ותפקידו של בית המשפט הוא לשבור מעגל זה. גישה זו מדגישה את האינטרס הציבורי הרחב בגמילת האלימות והשבת הסדר הציבורי. * **מגמת ההחמרה בענישה:** פסק הדין ממחיש את מגמת ההחמרה בענישה בעבירות נשק, הן ברמת המחוקק (קביעת עונשים מינימליים) והן ברמת בתי המשפט (קביעת מתחמי עונש גבוהים). * **שיקולים בקביעת מתחם עונש:** הניתוח מראה כיצד בית המשפט משלב בין הוראות החוק (תיקון 113), פסיקה קודמת, ומדיניות ענישה עדכנית, תוך שקלול נסיבות ביצוע העבירה וטענות הצדדים. **ביקורת אפשרית:** * **קביעת מתחם עונש:** ניתן להתווכח על טווח המתחם שנקבע (18-36 חודשים). המאשימה ביקשה מתחם גבוה יותר (24-42), בעוד הסנגור טען למתחם נמוך יותר, המבוסס על פסיקה אחרת. * **"הבנה מסוימת למצב":** הנימוק בדבר "הבנה מסוימת למצב הלא פשוט בו הוא נתון" נותר מעט מעורפל, וניתן היה לפרט אותו יותר. **לסיכום:** פסק הדין מדגים את האופן שבו בית המשפט נוהג באחריות מורכבת בעת גזירת דין בעבירות נשק. הוא משקף את האיזון בין הצורך להעניש ולהרתיע, לבין התחשבות בנסיבותיו האישיות של הנאשם. הדגש העיקרי והחידוש המשמעותי הוא בדחיית טענת ההגנה העצמית בהקשר של סכסוכי דמים, מתוך הבנה עמוקה של הצורך החברתי לשבור את מעגל האלימות.