תה"ג 46153-11-21

תקציר

פסק הדין מתאר את ההחלטה להסגיר ארבעה משיבים (פאבל קוטלר, חן מלכא, בלכמן ובר-אל) לגרמניה כדי לעמוד לדין בגין עבירות הונאה והונאת מחשב. בקשת ההסגרה של ממשלת גרמניה מאושרת על סמך הראיות שהוצגו, עדויות העדים וחלקם של המשיבים בתרמית. ההונאה כללה הפעלה של פלטפורמות הונאה מרובות שהבטיחו למשקיעים תשואות גבוהות אך במקום זאת גנבו את כספם. הפלטפורמות חסרו את הרישיונות הנדרשים ופרסמו מידע מטעה על מיקומי משרדים ומומחיות מנהליהן. כספי הלקוחות נותבו דרך חברות שונות וחולקו למשיבים, כאשר מרבית המשקיעים הפסידו את כל השקעתם. בית המשפט דוחה את טענות המשיבים נגד ההסגרה, ומוצא אותן מתאימות יותר לבירור במהלך המשפט עצמו. טענות אלה כוללות את היעדר פעילות המרמה לכאורה, עמדת המשיבים בארגון, מודעות לתרמית והפרת חיסיון עורך דין-לקוח. בית המשפט דוחה גם טענות בדבר עבירות של עבריינות כפולה, תקנת הציבור ואכיפה בררנית. גם חששותיהם הנפשיים של המשיבים ו"פורום הקניות" לכאורה אינם מהווים עילה מספקת לעצור את ההסגרה. בפסק הדין מודגש כי העבירות ראויות להסגרה, ועומדות בדרישות חוק ההסגרה. בית המשפט מורה על הסגרתם של המשיבים לגרמניה, תוך הבטחת זכותם לרצות כל עונש מאסר פוטנציאלי בישראל אם יורשעו. זכותם של המשיבים לערער על ההחלטה לבית המשפט העליון בתוך 30 יום.