בג"צ 1918/96
פסק-דין עליון
תקציר
בהחלטה שניתנה ב-24 באוגוסט 1995 ובהחלטה שבאה אחריה ב-11 בספטמבר 1995, סירבה השופטת דורנר להיעתר לבקשתו של שלום כהן לחופשה כדי לערער על הרשעתו בשיבוש הליכי משפט ועל זיכויו מאשמת מרמה והפרת אמונים. עתירתו של כהן, שהוגשה לבית המשפט שישה וחצי חודשים לאחר ההחלטה הראשונה וחצי חודשים לאחר השנייה, מבקשת לערער על החלטות אלה. בית המשפט דוחה את עתירתו של כהן בנימוק של שיהוי, ולא מוצא הצדקה לשיהוי הממושך בהגשה. בנוסף, לגופה של העתירה אין כדי להצדיק התערבות. בית המשפט מדגיש כי רשות ערעור בשנית היא חריגה ודורשת הצדקה חזקה, שכהן לא הצליח לספק. החלטותיה של השופטת דורנר הן סבירות ובסמכותה. יתר על כן, פניותיו החוזרות ונשנות של כהן עולות כדי הטרדה, שכן בית המשפט סבור כי אין זה סביר שבעל דין ימשיך "לשפר טענות" לאחר מתן פסק הדין. ככלל, העתירה נעדרת שחר, ובית המשפט דוחה אותה ומסכים עם קביעותיה של השופטת דורנר.
חקיקה מקושרת
בג"צ 1918/96 שלום כהן נ' שופטת בית-המשפט העליון ד' דורנר, עליון (8.9.1996)
עו"ד, רוצה לקרוא את המסמך המלא?
הצטרפו לקבלת גישה ללא תשלום למאגר המידע, והתנסו במערכת ה-AI המובילה בישראל. LawMate מעניקה פתרון מקצה לקצה לכל סוגי העבודה המשפטית: מחקר מעמיק, ניתוח מידע, ניסוח חוזים, כתבי בי-דין, חוות דעת ועוד – הכל במקום אחד ובתוך שניות.