רע"א 6024/17

תקציר

פסק הדין המדובר הוא דחיית ערעור לעיכוב ביצוע פסק דין המחייב את המבקשים לפנות את הנכס המוחזק כיום בידיהם תמורת פיצוי כספי. המחלוקת המקורית נבעה מתביעה שהגישו המשיבים, בבקשה להרחיק את המבקשים מאזור תעשייה בבני ברק. התיק הועבר לבוררות, והבורר הכריע לטובת המשיבים ופסק למבקשים 1,250,000 ₪ בתוספת הוצאות. המבקשים לא היו שבעי רצון מפסק זה והגישו בקשה לביטולו, בעוד המשיבים ביקשו את אישורו. בדצמבר 2016 הגיעו הצדדים להסכם פשרה, לפיו המבקשים יפנו את הנכס בתוך 75 יום בתמורה לפיצוי כולל של 1,000,000 שקל. אלא שבהמשך הגישו המבקשים תביעה לביטול הסכם זה, בטענה לחוסר סמכות ואי תשלום מצד המשיבים. כן ביקשו המבקשים סעד זמני לעיכוב ביצוע פסק הדין עד לקבלת החלטה בתביעת הביטול. בית המשפט המחוזי דחה בקשה זו, והוביל את המבקשים להגיש בקשת רשות ערעור. גם בקשת רשות ערעור זו נדחתה, בעיקר בשל שיהוי הגשת בקשתם לסעד זמני. בית המשפט פירש שיהוי זה כמצביע על חוסר דחיפות מצד המבקשים, וכפועל יוצא מכך תביעתם חסרת שחר. יתר על כן, בית המשפט מצא כי סיכויי ההצלחה של המבקשים לגופו של עניין אינם גבוהים, שכן הם הגישו בעבר את הבקשה לביטול פסק הבורר מכוח סמכותו של אותו בית משפט מחוזי שיפוטי עליו הם מערערים כעת. בנוסף, קבע בית המשפט כי ליבת המחלוקת התמקדה ברמת הפיצוי הראויה ולא בפינוי עצמו. למבקשים ניתנה ארכה עד ליום 31.8.2017 לצורך היערכות לפינוי, וסכום הפיצוי המלא הופקד בלשכת ההוצאה לפועל לצורך שימושם במציאת דיור חלופי. ככלל, בפסק הדין הודגש כי טענות המבקשים חסרות שחר והצדיקו את החלטת בית המשפט המחוזי לדחות את בקשתם לסעד זמני.