ת"א 19954-09-20

תקציר

התיק נסוב סביב מכרז לרכישת חלקת קרקע שהוציאה עיריית נצרת (הנתבעת 1), בהשתתפות מספר תובעים ונתבעים. התובעים (עבאס) טענו כי קיבלו הבטחות מראש העיר (הנתבע 2) בדבר יכולתם לרכוש חלק מהחלקה וביקשו צווים הצהרתיים ופיצויים בגין ההפרה הנטענת. הנתבעים (סלאח) טענו כי חלק מהסעדים המבוקשים על ידי עבאס אינם בסמכותו המהותית של בית משפט השלום. העירייה גם שללה את סמכותו של בית המשפט לדון בעניינים מנהליים. השופט הסכים עם סלאח והעירייה כי לבית המשפט אין סמכות לדון בחלק מהטענות, ובפרט בבקשה לצו הצהרתי לפיו החלטת העירייה להציע את הקרקע למכרז ציבורי היא "בלתי חוקית". היבט זה של התביעה היווה התקפה ישירה על מעשה מינהלי, המצוי בסמכותם הבלעדית של בתי המשפט המנהליים. עם זאת, השופט הבהיר כי דחייה זו לא מנעה מאבו מאזן להגיש עתירה לבית המשפט המנהלי המוסמך. בהחלטה הודגש כי לבית משפט השלום נתונה הסמכות להכריע בשאלות אגב העניין הנדון, אך לא הסעד המבוקש עצמו, שהיה מחוץ לסמכותו. בהתאם לכך, הבקשה למתן צו הצהרתי בדבר "אי חוקיות" החלטת העירייה נדחתה על הסף, ולצדדים ניתנו 10 ימים להגיש בקשות נוספות הנוגעות לסמכות העניינית.