ע"פ 12288-04-15

תקציר

הכרעת הדין דנה בכללים ובעקרונות המנחים את שיקול דעתו של בית המשפט להימנע מהרשעת נאשמים בתיקים פליליים, תוך הדגשה כי הרשעה היא הנורמה ואי הרשעה היא היוצא מן הכלל. חומרת העבירה ונסיבות ביצועה הן קריטיות בהקשר זה. עובדות המקרה, כפי שנקבעו בפסק הדין, מצביעות על כך שהמערערים התעלמו מאזהרת הממונה ומהנחיותיו שלא לקדוח באתר בשל הסיכון לפגיעה בקווים תת-קרקעיים. בית המשפט קבע כי לא מדובר במקרה של טעות אנוש אלא בהתעלמות מכוונת מהוראות. יתר על כן, המערערים לא הוכיחו כי הפגיעה בהרשעה תהיה בלתי מידתית ביחס לאינטרס הציבורי. לפיכך, דחה בית המשפט את הערעור על ההרשעה. בהתייחסו לסוגיית הענישה קיבל בית המשפט את הערעור בחלקו והפחית את הקנסות שהוטלו על שניים מהמערערים. הקנסות הופחתו ל-230,000 ₪ למערער 1 ול-130,000 ₪ למערער 4, בהתחשב בנסיבות, באופי החד פעמי של העבירה ובעלות תיקון הנזק. יתר חלקי פסק הדין נותרו ללא שינוי.