פש"ר 49829-11-12

תקציר

בקשת הפסילה, שהוגשה בשיהוי ניכר לאחר הליכים והחלטות רבות, נעדרת שחר ודינה להידחות. הבקשה, המתייחסת לדיון שהתקיים בדצמבר 2016, אינה נתמכת בתצהירים או במסמכים, לרבות פרוטוקול בית המשפט, ולכן נעדרת תשתית עובדתית. השיהוי בהגשת הבקשה, יחד עם היעדר הוכחות, מנוגדים לתוקפה. יתר על כן, פרוטוקול הדיון מצביע על התנהלות הגיונית והתקדמות הדיון, ללא פגמים נראים לעין. בית המשפט העניק למבקש ולנושים הזדמנות מספקת להציג את טיעוניהם בהרחבה ואף הציע פתרונות פשרה, דבר המדגיש את חוסר משוא הפנים של השופט. ההחלטה שניתנה לאחר הדיון הייתה מפורטת ומנומקת היטב, וערעור הנושים על החלטה זו תלוי ועומד בבית המשפט העליון. גם טענת המבקש והנושים בדבר גישה מוטה כלפי בקשות הנאמנים אינה מבוססת, בהתחשב בכך שבקשות רבות של הנושים נשקלו והוכרעו כדין. על פי הפסיקה, אין די בתפיסה הסובייקטיבית של משוא פנים, כפי שנטען על ידי המבקש והנושים, כדי להצדיק פסילת שופט, במיוחד במקרה שבו השופט ביקש באופן אקטיבי לקדם פתרון. לבסוף, המבקש והנושים לא סיפקו בסיס אובייקטיבי למשוא פנים. בנסיבות אלה, בקשת הפסילה נדחית, והמבקש והנושים נדרשים לשאת בהוצאות המשיבים, בסך 15,000 ₪ לנאמנים, 10,000 ₪ ליורש ו-5,000 ₪ לכנר.