עמ"ה 94/96

תקציר

התיק נסוב סביב השאלה האם פירוק סוכנות הפצה עבור נהריה שטראוס מוצרי חלב בע"מ היווה מכירה של נכסי מוניטין מבחינת דיני המס. המערערים, מר ליאון בן אסולי ומר יעקב כהן, ניהלו במשך מספר שנים סוכנות הפצה עבור שטראוס בנתניה וסביבתה והחליטו לחסל את עסקיהם בשנת 1993 ולהעבירו לשטראוס תמורת סכום נכבד. השאלה המרכזית היא האם המוניטין שצברו המערערים כמפיצי מוצרי שטראוס היה אישי להם או ניתן להעברה לשטראוס במסגרת הסכם הפירוק. בית המשפט קובע כי המוניטין שייך לשטראוס, היצרן, ולא למפיצים. עוד יצוין, כי רכישת העסק על ידי שטראוס לא הייתה כרוכה בהמשך פעילותה או בהעברת נכסיה הפיזיים, דבר המצביע על היעדר כוונה ליטול על עצמה את המוניטין של המערערים. יתר על כן, שטראוס שאפה לחסל את סוכנות ההפצה כדי לעבור לשיווק ישיר, ודאגתה הייתה להבטיח מעבר חלק ולא לרכוש את קשרי הלקוחות של המערערים. בנוסף, התמורה ששולמה למערערים כללה נכסים בלתי מוחשיים, אך אין מדובר במכירת מוניטין מבחינה משפטית. בסיכומו של דבר, הערעור נדחה, והמערערים נדרשים לשלם הוצאות משפט.