ע"א 277/89

תקציר

במקרה זה, צ'אם מוצרי מזון בע"מ התקשרה בחוזה עם חברת טמיקו בע"מ לייצור מזון תינוקות נמס מחומרים שסופקו על ידי טמיקו. טמיקו הסכימה להזמין כמויות ספציפיות מדי חודש, ואילו צ'אם התחייבה לייצור בלעדי עבור טמיקו. זמן קצר לאחר מכן, התעוררו בעיות בנוגע לגודל פתיתי המזון, מה שגרם לטמיקו להתקין מתקן גריסה במתקן של צ'אם, שהועבר מאוחר יותר למיקומו של טמיקו. למרות פתרון הבעיה, המחלוקות נמשכו מכיוון שטמיקו לא הצליחה להזמין את הכמויות המינימליות המוסכמות. צ'אם הזהירה את טמיקו כי תפסיק את הבלעדיות אם התנאים לא יתקיימו. למרות שצ'אם המשיכה לייצר, טמיקו החלה לייצר באופן עצמאי לאחר שרכשה ציוד משלה, ופירשה את פעולותיה של צ'אם כביטול חוזה. ביטול החוזה הרשמי של צ'אם הוביל להליכים משפטיים, שהובילו להחלטת בית המשפט המחוזי כי טמיקו הפרה את ההסכם בכך שלא עמדה בהתחייבויות הרכישה. בית המשפט קבע כי החוזה הסתיים בהודעת ביטול מפורשת של צ'אם, ופסק פיצויים עד לאותה נקודה. עם זאת, צ'אם תבעה פיצוי על אובדן רווחים לכל תקופת החוזה, בטענה שהביטול אינו שולל את התחייבותה של טמיקו. בית המשפט העליון נעתר ואישר את הפרתה של טמיקו בשל התחייבויות רכישה שלא מומשו. בית המשפט קבע כי צ'אם זכאית לפיצוי המשקף את הרווח המיועד של החוזה עד לסופו הטבעי. בנוסף, הם מתחו ביקורת על הטענות החדשות של טמיקו בנוגע לעלויות הציוד, וציינו כי אלה לא הועלו בתחילה ולכן לא נדונו בערעורים. בסופו של דבר פסק בית המשפט העליון לצ'אם פיצויים בסך 18,055 דולר, שהומרו למטבע המקומי, בתוספת ריבית מצטברת והתאמות עלויות. על כל צד הוטלה האחריות להוצאות ההתדיינות שלו.