רע"ב 6351/15

תקציר

פסק הדין דוחה את בקשת המבקש למתן רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי. קביעתו של בית המשפט המחוזי כי המבקש לא מיצה את כל ההליכים המנהליים טרם הגשת העתירה תקפה, שכן המבקש לא הגיש בקשה מפורטת יותר לאשפוז פסיכיאטרי ולא מיצה את האפשרויות המנהליות העומדות בפניו. זאת ועוד, בפסק הדין מודגש כי דרישת המשיב להגשה חוזרת של הבקשה הייתה סבירה נוכח היעדר הבהרות ודעות סותרות שהביע המבקש. למרות שהזמן שנדרש כדי להשיב לבקשה הוא בלתי סביר במקצת, המבקש לא פעל באופן אקטיבי לתגובה, ובחר במקום זאת להגיש עתירה. לגופו של עניין, פסק הדין קובע כי שיקול דעתו של המשיב הופעל באופן סביר, וזכותו של המבקש לבחור את הרופא המטפל בו גוברת על חובתו של שירות בתי הסוהר להבטיח את שלילת החירות ולקיים את פקודות הכליאה. הפקודה המסדירה בקשות כאלה ופסיקה קודמת תומכות בהחלטה זו. פסק הדין מכיר ברגישותן של הבדיקות הפסיכיאטריות, אך אינו מצדיק את טענתו הכללית של המבקש בדבר חוסר אמון כלפי רופא כלשהו שמציע המשיב. לפיכך, הבקשה נדחית.