ת"א 35884-05-14

תקציר

פסק הדין מתייחס לבקשה לגילוי מסמכים לפי חוק הסיוע המשפטי הבין-מדינתי במסגרת בקשה לאכיפת פסק חוץ. המבקשים (הנתבעים) ביקשו לגלות 18 מסמכים שלדעתם מצויים ברשותם של שני עדים זרים, אותם התכוונו להשתמש בהם כראיות. המשיבים (התובעים) התנגדו לבקשה מכמה טעמים, לרבות שיהוי מיותר. בית המשפט בחן את נחיצותן של הראיות המבוקשות במסגרת ההליך המשפטי, שעניינו בקשה לאכיפת פסק דין זר בגין מרמה לכאורה. בית המשפט ציין כי המבקשים לא סיפקו הסבר סביר לשיהוי בהגשת הבקשה, שניתן היה להגיש בשלב מוקדם יותר של ההליך. המבקשים ביקשו לערער על ממצאי פסק החוץ ולפרש מחדש את המחלוקות העובדתיות כדי להוכיח את חפותם. עם זאת, בית המשפט קבע כי אין זה מתפקידו של בית המשפט הדן בבקשה לאכיפה, שאינו צריך לשמש כערכאת ערעור. טענות המבקשים הסתכמו בניסיון לחדש את התיק ולא הוכיחו את נחיצותם של המסמכים להוכחת תרמית בקבלת פסק הדין. יתר על כן, בית המשפט מצא כי טענות המבקשים ביחס למסמכים פרטניים נתקלו בקשיים משמעותיים, שכן הם הסתמכו לא פעם על טענות עובדתיות שלא נתמכו בראיות וביקשו לערער על ממצאי בית המשפט הזר מבלי לספק מסמכים חדשים. בית המשפט הגיע למסקנה כי הבקשה היא ניסיון לערוך בחינה מקיפה של מכלול התשתית הראייתית של פסק החוץ, דבר שאינו ישים או נדרש. בסופו של דבר, דחה בית המשפט את הבקשה לגילוי מסמכים, בקובעו כי המבקשים לא הוכיחו את נחיצות הראיות. המבקשים חויבו לשלם למשיבים הוצאות בסך של 18,000 ₪.