ת"א 31364-01-15

תקציר

התובעת, בעלת מבנה מסחרי בחדרה, השכירה את מרבית השטח לשירותי בריאות כללית והתקשרה עם הנתבעת, ניו פארם, בהסכם שכירות לקומת הקרקע. חוזה השכירות בוטל לפני שניו פארם אכלסה את המקום, בעקבות הפעלת בית מרקחת בנכס על ידי כללית. ניו פארם טענה כי ביטלה את ההסכם לאחר שגילתה כי כללית תפעיל בית מרקחת, דבר המנוגד למטרת ההסכם. התובע הכחיש זאת ותבע בגין הפרת חוזה, בדרישה לפיצוי בגין דמי שכירות שלא שולמו. בית המשפט פסק לטובת התובע. בית המשפט קבע כי הסכם השכירות של הצדדים מחייב שכל שינוי או ביטול יהיה בכתב, וניו פארם לא הביאה ראיות מספיקות להסכם בעל פה לביטול החוזה. כמו כן, בית המשפט מצא כי ההסכם לא כלל כל מצג או ערבויות לגבי פעילותה של כללית, וניו פארם הייתה מודעת לכך שהתובעת אינה יכולה למנוע מכללית לפתוח בית מרקחת. לפיכך, נדחתה טענת ניו פארם בדבר טעות משותפת וסיכול מטרה. בית המשפט דחה גם את טענת ניו פארם כי עומדת לה הזכות לבטל את חוזה השכירות בשל שינוי הנסיבות. ההסכם כלל סעיף המאפשר לניו פארם להפסיק לפעול אם כללית לא תפעל בנכס, אך לא היה קיים סעיף כזה לפתיחת בית מרקחת. בית המשפט קבע כי התובעת לא הייתה חייבת להפחית את נזקיה, ועל ניו פארם לפצות אותה במלוא דמי השכירות החוזיים, בניכוי דמי השכירות משוכרים חלופיים, לתקופה סבירה. בית המשפט קבע תקופה זו כשנתיים וכן פסק לתובע 350,000 ₪ הוצאות הסתגלות. הצדדים הונחו לנהל משא ומתן על פסק דין על סמך ממצאים אלה, ובהיעדר הסכמה, על התובע להגיש הצעה לחישוב. עניין ההוצאות יוכרע בהמשך.