ע"פ 35783-02-12

תקציר

הערעור מתייחס לשני פסקי דין שניתנו שלא בפניו נגד המערער, בהם אישר בית המשפט המחוזי ביצוע צו מעצר במקום תשלום קנס. פסק הדין הראשון מתייחס לחוקיות הוצאת צו המעצר עצמו, והשני לאישור צו המאסר ללא נוכחות המערער או עורך דינו. לדברי השופטים, זכות הערעור על פסקי הדין קיימת, שכן הם נחשבים לחלק מגזר הדין. באשר לפסק הדין הראשון, דחו השופטים פה אחד את הערעור, שכן המערער כבר שילם חלק מהקנס והחוק מאפשר הטלת מאסר בגין אי תשלום יתרת הסכום. באשר לפסק הדין השני, רוב השופטים קיבלו את הערעור וקבעו כי הצו ניתן שלא כדין ללא נוכחות המערער, ועל כן ראו את הצו בטל. דעת המיעוט קבעה כי אין מקום לדון בערעור, שכן הדיון צריך להתקיים בהליך אחר התלוי ועומד בפני בית המשפט העליון, ואין אפשרות ליתן סעד אופרטיבי במקרה זה. כפועל יוצא, יש לזקוף את התקופה בה שהה המערער בכלא לאחר מתן גזר הדין לעונשו במקרה אחר.