ת"א 36870-01-20

תקציר

להלן ניתוח משפטי מקיף של ההחלטה, תוך התמקדות בעקרונות משפטיים וחידושים: **מבוא** החלטה זו של בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו עוסקת בבקשה לצירוף שלוש ראיות נוספות מטעם התובעות/הנתבעות שכנגד ("המבקשות"), בשלב מתקדם של ההליך המשפטי. בית המשפט נדרש לבחון האם יש לאפשר את הגשת הראיות באיחור, תוך איזון בין הצורך בגילוי האמת לבין עקרונות סדר הדין האזרחי, לרבות סיום יעיל של ההליכים ומניעת עינוי דין לצדדים. **עקרונות משפטיים מרכזיים** 1. **כלל הגשת הראיות בחבילה אחת:** כפי שמצוין בפסקה 2 להחלטה, הכלל היסודי הוא שעל בעל דין להגיש את כל ראיותיו לבית המשפט ב"חבילה אחת" עם כתבי הטענות או ההגנה. עיקרון זה נועד להבטיח יעילות דיונית, מניעת הפתעות ומתן אפשרות לצד שכנגד להתמודד עם מלוא הראיות באופן הולם. (ההחלטה מפנה לע"א 579/90 רוזין נ' בן-נון, פ"ד מו(3) 738, כבסיס לעיקרון זה). 2. **חריגים לכלל - הוספת ראיות בשלב מאוחר:** בית המשפט אינו דבק בכלל באופן נוקשה, ומכיר בכך שקיימים מקרים בהם יש לאפשר הגשת ראיות בשלב מאוחר יותר. עם זאת, כאמור, מדובר במקרים חריגים בלבד. (ההחלטה מפנה לרע"א 5147/16 עיריית באר שבע נ' שבע בכ"ל בע"מ, לביסוס תפיסה זו). 3. **שיקולים בבחינת בקשה להגשת ראיה באיחור:** ההחלטה מפרטת את מגוון השיקולים שבית המשפט שוקל בבואו להכריע בבקשה להגשת ראיה באיחור. שיקולים אלו כוללים: * **אופייה של הראיה הנוספת:** האם מדובר בראיה חדשה, מכרעת, או בראיה שהיה ניתן להשיגה קודם לכן. * **השלב שאליו הגיע המשפט:** ככל שהמשפט בשלב מאוחר יותר, כך גדלים הקושי וההצדקה הנדרשת להוספת ראיות. * **ידיעת המבקש על הראיה:** האם המבקש ידע או היה עליו לדעת על קיום הראיה בשלב מוקדם יותר. * **תרומת הראיה לגילוי האמת:** עד כמה הראיה הנוספת חיונית להבנת העובדות ולגילוי האמת. * **מאזן הנזקים:** השוואת הנזק הדיוני שייגרם לצד המתנגד (עיכוב הליכים, צורך בהגנה נוספת, חקירות חוזרות) מול הנזק שייגרם למבקש אם בקשתו תידחה (אובדן ראיה רלוונטית). * (ההחלטה מפנה לפסיקה ענפה בנושא: רע"א 1048/19 בוגנים נ' בן יאיר, רע"א 9114/16 טיסונה נ' כהן). 4. **הגשת ראיות בשלב מאוחר - יישום במקרה הנתון:** * **דו"ח הוצאה לפועל (פסקה 4):** ראיה זו התקבלה. נימוקי בית המשפט: * **"ראיה חדשה":** הדו"ח נוצר לאחר שהנושא הועלה בחקירתו הנגדית של העד, בעקבות הצגת מסמכים חדשים. * **תרומה מוגבלת:** בית המשפט קובע כי תרומתה לגילוי האמת מוגבלת, אך למרות זאת, ובשל העובדה שמדובר בראיה שנוצרה לאחר התפתחות דיונית, הותר צירופה. * **העדר התנגדות:** צוין כי המשיבים (הצד שכנגד) לא התנגדו לצירוף ראיה זו. * **שמאות משנת 2014 וחשבונית מודד משנת 2017 (פסקאות 5-7):** ראיות אלו **לא** התקבלו. נימוקי בית המשפט: * **אינן ראיות חדשות:** מדובר במסמכים שנוצרו שנים לפני הגשת הבקשה, ולא הייתה מניעה להשיגם קודם לכן. * **סוגיות ידועות:** המחלוקת לגבי שווי הזכויות (שמאות) והיטל השבחה (חשבונית מודד) עלו בכתבי הטענות מלכתחילה. * **פתיחה מחודשת של ההליך:** קבלת ראיות אלו בשלב זה הייתה מחייבת פתיחה מחודשת של שלב הראיות, וייתכן אף חקירות חוזרות של עדים, דבר שאינו מוצדק. * **"אקדח מעשן":** בית המשפט קובע כי הראיות אינן מהוות "אקדח מעשן" שיכול להצדיק את החריגה מהכלל בשלב כה מאוחר. * **מחלוקת לגבי רלוונטיות:** בנוסף, בנוגע לשמאות, ציין בית המשפט כי לשיטת המשיבים, המסמך כלל אינו נוגע לנכס שבמחלוקת. 5. **הגשת ראיות מצורפות לבקשה (פסקה 8-9):** * **טענת המשיבים:** המשיבים העלו טענה לפיה אין להיעתר לבקשה אף משום שהמבקשים צירפו לטיעוניהם את הראיות אותן ביקשו לצרף, והפנו לעניין מולטילוק. * **התייחסות בית המשפט:** בית המשפט ציין כי לא נדרש להכריע בטענה זו, משום שלא ניתנה למבקשים זכות תגובה. עם זאת, הוא מבהיר כי עניין מולטילוק עסק בהגשת ראיות בשלב הערעור, וכי קיימת אבחנה בפסיקה בין ערכאה דיונית לערכאת ערעור בנושא זה. (ההחלטה מפנה לעניין מולטילוק, והחלטות נוספות המיישמות או מבדילות ממנו). **חידושים ונקודות משפטיות מעניינות** * **איזון דינמי בין יעילות לבררנות:** ההחלטה מדגימה את האיזון העדין שבית המשפט מנסה לעשות בין הצורך לסיים הליכים ביעילות (מניעת עיכובים, הגשת ראיות בזמן) לבין הצורך בגילוי האמת ולעיתים מתן הזדמנות לבעל דין להציג ראיה רלוונטית, גם אם באיחור. * **"ראיה חדשה" לעומת "ראיה שהיה ניתן להשיג":** ההבחנה בין הראיות שהתקבלו (דו"ח הוצאה לפועל) לבין אלו שלא התקבלו (שמאות, חשבונית מודד) מחדדת את ההבחנה בין ראיה שנוצרה במכוון לאחר התפתחות דיונית לבין ראיה שהייתה קיימת ונגישה קודם לכן. * **"אקדח מעשן" כהצדקה לחריג:** השימוש במונח "אקדח מעשן" (smoking gun) מרמז על כך שבית המשפט עשוי לאפשר חריג לכלל במקרים נדירים בהם הראיה המאוחרת היא מכרעת באופן יוצא דופן וברור. * **התייחסות להגשת מסמכים יחד עם הבקשה:** ההחלטה נוגעת, גם אם בעקיפין, לסוגיית הגשת מסמכים יחד עם בקשה, ומרמזת כי ההקפדה על כללים אלו עשויה להיות מחמירה יותר בשלב הערעור. **סוף דבר** ההחלטה מקלה עם המבקשים ביחס לראיה אחת (דו"ח הוצל"פ) בשל אופייה כראיה חדשה יחסית, אך דוחה את צירוף הראיות האחרות בהיעדר הצדקה מספקת להגשתן באיחור, תוך הדגשת עקרונות סדר הדין האזרחי. הטלת הוצאות על המבקשים משקפת את העובדה שהבקשה, על אף קבלת חלקה, לא נענתה במלואה.