רבני 1059984/04

תקציר

לאחר הליך גירושין ממושך, הגיעו בני הזוג להסכמה בדבר חלוקת רכוש, לרבות התניה כי האישה תקבל את חלקו של הבעל בשני נכסים, תוך הסתייגות כי הנכס ברחוב E 6 יועבר לילדיהם המשותפים לאחר אריכות ימיה של האישה. האישה ערערה בטענה שהתניה אינה חוקית לפי חוק הירושה וביקשה לבטל את ההסכם. בית הדין הרבני דחה את התביעה, ואישר את תוקפו של ההסכם ואת חוקיות התנאי. בית המשפט קבע כי לבית הדין סמכות לפרש ולתקן את ההסכם, מה גם ששני הצדדים הכירו קודם לכן בסמכותו. בית הדין פירש את ההסכם בכללותו, והבהיר כי התניה מגבילה את זכויות הבעל ואינה הסכם ירושה האסור על פי חוק הירושה. גם אם נפל פגם, ניתן היה לתקנו מבלי לבטל את ההסכם כולו, מה גם שהיה זה מצבו של הבעל. עוד הדגיש בית הדין כי רישום הערת אזהרה לטובת הילדים היה נוהג מקובל ואינו סותר את דיני הירושה, שכן מדובר בפעולה וולונטרית שהגבילה את זכויות האישה במהלך חייה. יתר על כן, כוונת הצדדים הייתה ברורה, ושניהם הסכימו להסכם. לבסוף הורה בית הדין לאישה לשלם לבעל שכר טרחת עורך דין בסך 20,000 ₪ והורה על ביצוע ההסכם. ההחלטה הייתה אמורה להתפרסם תוך השמטת פרטים מזהים.