ע"פ 41/88

תקציר

הכרעת הדין מתייחסת למקרה של העלמת מס, בו הורשע המערער בשורה של אישומים הקשורים להשמטת הכנסה במזיד וניהול פנקסי חשבונות כוזבים כדי להתחמק מתשלום מס, וכן באישום נפרד של פעילות במטבע חוץ ללא היתר. המערער טען כי מעשים אלה לא נעשו במכוון וערער על ההרשעה ועל חומרת העונש. עם זאת, בית המשפט העליון אישר את הרשעתו של בית משפט קמא, והסכים כי די בראיות שהוצגו כדי להוכיח התחמקות מכוונת של המערער מתשלומי מס, בהתבסס על ראיות נסיבתיות לרבות שיטתו הפסולה של המערער לקבל שיקים במטבע חוץ ולהשמיט הכנסות מלקוחות ישראלים. בית המשפט העליון דחה גם את הערעור על גזר הדין, תוך שהוא מדגיש את הצורך בענישה מחמירה במקרים של העלמות מס ואת העיקרון של הבעת שאט נפש חברתית מהתנהגות עבריינית כזו באמצעות עונשי מאסר הולמים. בית המשפט הכיר בנסיבותיו האישיות של המערער, אך לא מצא טעמים מיוחדים לחרוג מהסטנדרט של הטלת עונש מאסר, עונש של שנת מאסר בפועל וקנס של 50,000 ₪.