ת"צ 38325-03-10

תקציר

פסק דין זה מאשר הסדר פשרה בתביעה ייצוגית שהגישו ניצולי שואה נגד קופת חולים כללית. המבקשים טענו כי כללית גבתה מהם תשלום עבור תרופות וטיפולים הקשורים למחלות שבגינם היו זכאים לקבל קצבאות בריאות מממשלת גרמניה, וכי חיובים אלה היו בלתי חוקיים משום שכללית הסכימה לוותר עליהם בתמורה לתשלומים מהרשויות הגרמניות. הסדר הפשרה חל על שתי קבוצות: ניצולים שהיו בחיים בעת הגשת התביעה בשנת 2010, ויורשיהם. הקבוצה הראשונה תקבל החזר על תשלומים ששולמו לכללית משנת 1999 ואילך, ואילו הקבוצה השנייה תקבל החזר על תשלומים שבוצעו לאחר שנת 2003 ועד למועד פטירת הניצול. כללית תיצור קשר יזום עם ניצולים זכאים בדואר ותפרסם הודעות בעיתונים ובאינטרנט כדי ליידע אותם על זכותם לבקש החזר. בקשות להחזרים יש להגיש בתוך 12 חודשים מיום אישור הסדר הפשרה, וכללית תבחן אותן בשני שלבים. הסדר הפשרה כולל גם מנגנון ערעור על החלטות כללית. בית המשפט אישר את הסדר הפשרה למרות כמה הסתייגויות, קבע כי היתרונות עולים על החסרונות, וציין כי לבית הדין לעבודה יהיה שיקול דעת לאשר או לתקן אותו בכל הנוגע לעילות תביעה שבסמכותו. בית המשפט הורה לכללית לפרסם את הסדר הפשרה בכמה דרכים, וחייב אותה להחזיר כספים לניצולים שפרטיהם היו ידועים לכללית מבלי לדרוש מהם להגיש בקשה, בתנאי שגם פרטי חשבון הבנק שלהם ידועים. בית המשפט גם קבע כי הסדר הפשרה אינו חל על ניצולים שבחרו שלא לפרוש, ופירט את עילות התביעה שעליהן הוא חל. לבסוף, בית הדין הותיר את סוגיית שכר טרחת עורך הדין להכרעה לאחר שבית הדין לעבודה פסק בתיק.