ע"א 44418-06-14

תקציר

הערעור מערער על החלטת ערכאה נמוכה יותר, לפיה המערערת, שהיא עירייה, אינה רשאית לקזז את החוב שהיא חבה למשיבה בגין רכישת ציוד, כנגד הארנונה שהמשיבה חבה למערערת. החלטת הערכאה הנמוכה יותר מתבססת על פרשנות סעיף 53 לחוק החוזים, המאפשר קיזוז חיובים כספיים מעסקה אחת, ועל החלטה קודמת, בש"א 524/99, המאפיינת ארנונה כחוב מיוחד שלא ניתן לקזז ללא הוראה ספציפית. עם זאת, הערכאה הגבוהה חולקת על פרשנותה של הערכאה הנמוכה יותר ומכריעה לטובת המערער. היא קובעת כי סעיף 53 לחוק החוזים יוצר זכות קיזוז כללית שאינה מוגבלת לחובות חוזיים, והיא חלה במקרה זה. זאת ועוד, הוא מבדיל מקרה זה מב"א 524/99, שכן החוב שחבה העירייה במקרה זה הוא חוב אזרחי, והארנונה החייבת לעירייה קבועה ואינה שנויה במחלוקת. לפיכך, הופך בית המשפט העליון את החלטת הערכאה הנמוכה יותר, ומורה כי ניתן לקזז את חובו של המערער למשיב כנגד חובו של המשיב לארנונה. כן נדרש המשיב לשאת בהוצאות המערערת ובשכר טרחת עורך דין, בסך 10,000 ₪.