ס"ק 37876-08-13

תקציר

פסק הדין דן בסמכותם של בתי המשפט לאכוף ציות לפסקי דין וצווים לפי פקודת ביזיון בית המשפט. הוא מדגיש את אופיים המיוחד של הליכי ביזיון, הנמצאים בין הליך אזרחי לפלילי, שמטרתם לאכוף החלטות שיפוטיות ולא להטיל עונש. כדי להצליח, על המועמד להוכיח התנהגות משפילה המעידה על אי ציות עתידי. בית המשפט מפעיל שיקול דעת במתן סעד, בהתחשב בשיקולים כמו אינטרס ציבורי, דרכי אכיפה חלופיות ובהירות הצו. בהתייחס למקרה הספציפי, פסק הדין השני הורה למשיבה לאכוף את העסקתו של מר מטר, לאסור על פיטוריו ולשלם לו פיצויים בסך 100,000 ₪. עם זאת, פסק הדין לא קוים, והעסקתו של מר מטר לא הוחזרה. כעת מבקש המבקש לאכוף את פסק הדין ולמצות את הדין עם המשיבים. המבקשת טוענת כי המשיבה, שטענה כי היא מעסיקתו של מר מטר, הציגה מצג שווא של העובדות ואין להאמין לה כאשר כעת היא טוענת אחרת. זאת ועוד, התנהלות המשיבים לאורך ההליכים השונים הייתה בלתי עקבית והפרה של דיני העבודה ושל חובת תום הלב. למרות זאת, השופט מסרב לקבל את הבקשה. באשר לפיצוי כספי, השופטת מסכימה עם המשיבים כי דרך הפעולה הראויה היא באמצעות ההוצאה לפועל, ולא ביזיון בית המשפט. אשר לאכיפת יחסי העבודה, מהראיות עולה כי מר מטר הועסק בחברה אחרת, כך שלא ניתן לחייב את המשיבה להחזירו ללא כל פעילות תפעולית. יתר על כן, טענת המבקש ל"ביצוע משוער" נדחית, שכן היא הועלתה מאוחר מדי בסיכומים ונעדרת שחר, נוכח הייחודיות המשפטית של החברות המעורבות. כן ביקש המבקש להרים את מסך האישיות התאגידית ולהטיל אחריות אישית על המשיבים 2 ו-3. עם זאת, השופטת דוחה בקשה זו, שכן המבקשים לא הצליחו להוכיח כי התנהגותם גרמה לסיכול פסק הדין. התנהגותם של המשיבים, אף שהייתה מוטלת בספק, לא הביאה במישרין לאי הציות. בסופו של דבר, הבקשה לביזיון בית המשפט נדחית. עם זאת, נוכח התנהלות המשיבים, בוחרת השופטת שלא לפסוק הוצאות למי מהצדדים.