ו"ע 20861-09-16

תקציר

הערעור מערער על שומת מס רכישה שהוציא המשיב למערערת בקשר עם רכישת זכויות במקרקעין מסוימים. המערערת טוענת כי השומה אינה חוקית משום שהיא כוללת הוצאות פיתוח שהמערערת התחייבה לשלם למשרד הבינוי והשיכון במסגרת התמורה לרכישת הזכויות בקרקע. לטענת המערערת, אין לכלול הוצאות פיתוח אלה בשווי המכירה לצורך חישוב מס הרכישה, בהתאם לפסיקתו העקבית של בית המשפט העליון בעניין זה, ובהתאם לעמדת המשיב המשתקפת בצו מנהלי ובהוראה שהוציאה רשות המסים. המשיב טוען כי קיים בסיס בדין ובעובדות להכללת הוצאות פיתוח בשווי המכירה. לדבריו, פסיקת בית המשפט העליון בעניין הוצאות הפיתוח השתנתה, וזו גם הפרשנות הנכונה של החוק בנסיבות המקרה הנוכחי. לחילופין, טוען המשיב כי גם אם אין לכלול את הוצאות הפיתוח ב"חוליה הראשונה" של העברת הזכויות בשווי המכירה, אין זה כך לגבי "החוליה השנייה", קרי רכישת הזכויות על ידי המערערת מהרוכש הקודם. הוועדה קיבלה את הערר. נמצא כי אין בסיס בדין או בעובדות לעמדת המשיב. הוועדה קבעה כי פסיקת בית המשפט העליון בנושא הוצאות הפיתוח לא השתנתה, וכי הפסיקה בנושא זה ברורה, קונקרטית ועקבית, ובוודאי חלה על נסיבות המקרה הנוכחי. הוועדה הדגישה כי ה"עוגן" עליו מתבססת פסיקת בית המשפט העליון בעניין הוצאות הפיתוח הוא ביצוע או אי ביצוע בפועל של עבודות פיתוח בקרקע עד למועד הסכם המכר. הוועדה הדגישה כי עמדת המשיב לאורך השנים עולה בקנה אחד עם פסיקת בית המשפט העליון בעניין הוצאות פיתוח, וכי עמדה זו לא שונתה באופן גלוי ופומבי טרם פרסום השומה נשוא הערעור. הוועדה קיבלה גם את טענת המערערת כי הסתמכה על החוק ועל מדיניות המשיב בעת שנקטה בצעדים לרכישת הזכויות במקרקעין, וכי עמדתה הנוכחית של המשיבה פוגעת באינטרס ההסתמכות. הוועדה הורתה לקבל את השומה העצמית של המערערת ולבטל את שומת מס הרכישה שהוצאה לה, והורתה למשיב לשלם למערער הוצאות ושכר טרחת עורך דין בסך כולל של 60,000 ₪.