ת"א 32093-08-12

תקציר

המבקשים, העומדים בפני פינוי מדירת מגוריהם, הגישו בקשה למתן צו מניעה זמני לעצירת הפינוי עליו הורה בנק מזרחי טפחות בע"מ (המשיב) בעקבות חוסר יכולתם של המבקשים לפרוע הלוואת משכנתא. צו הפינוי נקבע לתוקף שלושה ימים לאחר הגשת הבקשה. המבקשים טענו כי מעשיו של המשיב היו במרמה ובניגוד לחוק ההוצאה לפועל, שכן למשיב לא הייתה עילה חוקית לפתוח בהליכי מימוש משכנתא. עוד טענו כי לא היו מודעים לזכויותיהם לפי חוק הגנת הדייר ולכן לא יכלו לוותר עליהן, וכי ההסכמים שחתמו עם המשיבה בדבר פירעון חוב מסחרי היו תרמיתיים ודינם להתבטל. מנגד, טען המשיב כי הפינוי מוצדק בשל עיקולים רבים על הנכס וחובות כבדים של המבקשים לנושים אחרים. לאחר שבחן את הטענות, מצא בית המשפט כי המבקשים לא פעלו בתום לב. בית המשפט ציין כי המבקשים נמנעו מלגלות עובדות מכריעות, ובמקום זאת הציגו תמונה סלקטיבית של המצב. זאת ועוד, התנהלות המבקשים לאורך כל הליכי ההוצאה לפועל, שכללה עיכובים רבים והסכמים שלא נחתמו, לא תמכה בטענתם. עוד קבע בית המשפט כי למבקשים לא היו ראיות מהימנות לכאורה לתמיכה בטענותיהם, מה גם ששטר המשכנתא העניק במפורש למשיב זכות לבצע את המשכנתא בנסיבות העניין. באשר למאזן הנוחות, קבע בית המשפט כי הוא מעדיף את המשיב, בהתחשב בחובות הכבדים של המבקשים ובפגיעה הפוטנציאלית בנושים אחרים אם הפינוי יעוכב עוד. בסופו של דבר, הבקשה לצו מניעה זמני נדחתה, העיכוב הזמני הקודם בצו הפינוי הוסר, והמבקשים חויבו לשלם למשיב הוצאות בסך 15,000 ₪. ההחלטה גם ייתרה את הצורך בדיון בבקשת נושה אחר.