תפ"ח 1063/08

תקציר

בהתבסס על הודאתו של הנאשם עמית שטדלר, בית המשפט הרשיע אותו בשורה של סעיפי תקיפה, איומים, הטרדה באמצעות מכשיר תקשורת ופגיעה בפרטיות כלפי חברתו לשעבר – המתלוננת – בין השנים 2005 ל-2006. בעוד שבכתב האישום המקורי יוחסו לשטדלר עבירות חמורות יותר, הוא הודה בכתב האישום המתוקן במסגרת הסדר טיעון. העובדות מלמדות על יחס רכושני ואובססיבי מצד הנאשם כלפי המתלוננת, שרצתה לסיים את הקשר ביניהם. התקיפות הפכו תכופות וחמורות יותר עם הזמן, והגיעו לשיאן בתקרית אלימה בה ניסה שטדלר לכפות על המתלוננת לקיים עמו יחסי מין. תסקיר שירות המבחן הכיר בנטיותיו האלימות והתוקפניות של הנאשם, אך המליץ על צו מבחן בשל היעדר עבר פלילי ונכונותו לעבור טיפול. עם זאת, רוב השופטים החליטו כי יש מקום לעונש מאסר במקרה זה, בהתחשב בחומרת העבירות ובמשכן. בסופו של דבר נגזרו על שטדלר 30 חודשי מאסר בפועל, ולאחר מכן 12 חודשי מאסר על תנאי, וחויבו לשלם למתלונן פיצויים בסך 70 אלף שקל בתוך שנה. שופטי הרוב הדגישו גם את הנסיבות המקלות, לרבות גילו הצעיר של הנאשם, לקיחת האחריות שלו על מעשיו ועברו הפלילי הנקי, המצדיקים אי הטלת עונש מאסר ארוך יותר. השופטת י' שבח חלקה על כך, וטענה לגישה מקלה יותר, וסברה כי צו מבחן, בשילוב עם עבודות שירות ומאסר על תנאי, יהווה עונש הולם יותר. פסק הדין נחתם בהכרזה על זכות הערעור לבית המשפט העליון.