ת"צ 15244-02-18

תקציר

פסק הדין במקרה זה עוסק בתביעה ייצוגית המבקשת לשפר את הנגישות לאנשים עם מוגבלות. טענתה העיקרית של התובעת היא כי אתר האינטרנט של הנתבעת אינו תואם את דרישות הנגישות לאנשים לקויי ראייה ולכן מפר את חוק השוויון לאנשים עם מוגבלות. אי עמידתה של הנתבעת בתקנות התאמת נגישות השירות, שנכנסו לתוקף בשנת 2017, הובילה לתביעה. התובעת דרשה פיצוי כספי משמעותי, המוערך בכ-50 מיליון ₪, והתאמות באתר ובסניפים לעמידה בתקני נגישות. למרות חששות מסוימים מהתנהלות התובעת והסכומים האסטרונומיים שנדרשו, החליט בית המשפט לאשר את הסדר הפשרה. השופטת הדגישה כי המטרה העיקרית במקרים של שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות היא הנגשה והורתה לנתבעת לבצע את ההתאמות הנדרשות באתר האינטרנט ובסניפיה, מעבר לדרישות החוק. עודף נגישות זה נתפס כיתרון, במיוחד מכיוון שכמעט בלתי אפשרי לזהות ולפצות חברי קבוצה בודדים. הסדר הפשרה מעניק גם פיצוי לנפגעי חוסר הנגישות, ומתמקד בעיקר בלקויי ראייה. בית המשפט מינה מפקח שיבטיח את ביצוע הסדר הפשרה והורה לנתבעת לשאת בהוצאות. עוד נקבע בפסק הדין כי אישור הסדר הפשרה מהווה ויתור על תביעות התובע הייצוגי וחבריו כנגד הנתבע, ובכך למעשה מגן על האחרונה מפני תביעות עתידיות מאותה עילה. כמו כן נדרשה הנתבעת לפרסם את אישור הסדר הפשרה בשני עיתונים יומיים, תוך התייעצות עם הממונה על מנת לוודא את נגישות ההודעה לחברי הקבוצה לקויי הראייה. השופטת הדגישה כי הסדר הפשרה עומד בקריטריונים לאישור לפי חוק התובענות הייצוגיות והדגישה את חשיבות הנגישות והשוויון לאנשים עם מוגבלות. קביעת שכר התובע ושכר טרחת עורך הדין תיעשה בשלב מאוחר יותר.