הפ"מ 1292-08-23

תקציר

פסק דין זה דן בשאלה האם להאריך את תקופת הפסילה המנהלית לנהג שהיה מעורב בתאונת דרכים קטלנית. המבקש, המייצג את הרשויות, ביקש להאריך את תקופת הפסילה, שכבר הסתיימה, ב-45 יום ממועד השימוע לצורך סיום החקירה והגשת כתב אישום. בא כוח המשיב טען לדחיית הבקשה, בנימוק של חוסר סמכות בשל הגשת הבקשה לאחר תקופת הפסילה, ובערעור על המסוכנות המיוחסת למשיב. בית המשפט הכיר בסמכותו לדון בבקשה ולהאריך את הפסילה, בתנאי שהתקיימו "טעמים מיוחדים". היא בחנה האם קיימים טעמים מיוחדים להארכת התקופה מעבר לשלושה חודשים, בהתחשב בקצב החקירה, באיחור בהגשת הבקשה, במסוכנות שנשקפת מהמשיב ובתשתית הראייתית לתאונה. בית המשפט מצא כי החקירה לא התנהלה בקצב הראוי, והעיכובים בהגשת הבקשה ובניהול החקירה פגעו בזכויותיו של המשיב. בנוסף, בית המשפט לא שוכנע כי נשקפת מהמשיבה רמת סיכון גבוהה, מה גם שנהגה ללא הפרעה בתקופות העיכוב ללא אירועים חדשים. באשר לתשתית הראייתית, בית המשפט הכיר בכך שיש די ראיות גולמיות כדי להניח שיוגש כתב אישום, אך הוא לא היה חזק דיו כדי להאריך את הפסילה המנהלית מעבר לשלושה חודשים. בסופו של דבר, הבקשה להארכת הפסילה המנהלית נדחתה. בית המשפט איזן בין הנסיבות הקשות של התאונה, מעמדה של המשיבה כנהגת חדשה והפגיעה בזכויותיה עקב איחורים, והגיע למסקנה כי לא היו די טעמים מיוחדים המצדיקים את הארכת תקופת הפסילה.