פר"ק 65470-11-21

תקציר

החלטת בית המשפט היא כי הערעור על החלטת המנהל המיוחד נדחה. למערערים הייתה זכות להגיש ערעור זה, אך טענות הסף שלהם נדחות. בית המשפט מסכים עם עמדת המנהל המיוחד כי החלטתו התקבלה לאחר בדיקות ובדיקות יסודיות. אזכור תביעת החוב בבג"ץ אינו משפיע על התיק, שכן הוא הוגש באיחור וטרם חולקו כספים. גם טענת המערערים כי אין תביעת חוב בפני בית המשפט נדחית, שכן היא סותרת את הדוחות שהוגשו לרשם האגודות השיתופיות. באשר לטענת השיהוי, בית המשפט מצדד בטענת המנהל המיוחד כי העירייה נקטה בהליכי גבייה שונים ונשלחו התראות לחייב. בית המשפט מדגיש כי החייב הוא האגודה השיתופית ולא המערערים, וחוסר תום הלב של האגודה גובר על טענת השיהוי. הדיון בערעור התקיים ביום 19.5.2022, ובית המשפט שב ומדגיש את תפקידו המפקח על החלטות המנהל המיוחד, תוך בחינת תקינות פעולותיו. בית המשפט אינו מוצא עילה להתערב בהחלטת המנהל המיוחד, שהתבססה על ראיות ומסמכים עירוניים. טענות המערערים בדבר דוקטרינת השיהוי, לרבות הטענה כי העירייה התרשלה בגביית החוב, נדחות אף הן. בית המשפט מפנה לפסיקות קודמות של בית המשפט העליון המגבילות את היקף הביקורת השיפוטית על החלטת פקיד בתביעות חוב מנהלי. בית המשפט מציין כי העירייה נקטה בצעדים לגביית החוב וניכרה ידיעתו של החייב על החוב. טענות המערערים בדבר אינטרס ההסתמכות ותום הלב אינן רלוונטיות במקרה זה. בית המשפט מדגיש כי החלטת המנהל המיוחד לאשר את תביעת החוב, בריבית מופחתת, הייתה מוצדקת. לפיכך, הערעור נדחה, והמערערים נושאים בהוצאות המשפט של המנהל המיוחד, בסך 5,000 ₪.