פש"ר 2762-09-19

תקציר

פסק הדין מתאר את חלוקת הכספים משני הסדרים שקיבל חייב בהליכי פשיטת רגל. השופט קובע כי רק חלק מהכספים, כפי שנטען על ידי המבקש, יוענקו לחייב. ההחלטה מסתמכת על פסק דין קוגן, המבחין בין רכיבים שונים של פיצוי בגין נזקי גוף וקובע אילו חלקים יוענקו לנאמן במסגרת הליך פשיטת הרגל. לצורך הסדר תביעת הנזיקין, הקשור לתאונה שנייה, חולץ השופט את המרכיבים הרלוונטיים המשפיעים על קרן פשיטת הרגל – אובדן השתכרות בעבר ואובדן כושר השתכרות עתידי. הסכום שנפסק בגין הפסד הרווחים בעבר מחושב על בסיס התקופה הרלוונטית להליך פשיטת הרגל. סכום של 27,000 ₪ מסכום הפשרה מוענק לקרן פשיטת הרגל, המייצגת את הפיצוי בגין פגיעה בכושר ההשתכרות בתקופת פשיטת הרגל. יתרת ההסדרים, לרבות הפיצוי בגין התאונה הראשונה, מוענקת לחייב מאחר ותקופות הפיצוי אינן חופפות להליכי פשיטת הרגל. באשר ליישוב התביעה החוזי, השופט מסיק כי אופי הפיצויים הנתבעים אינו מתיישב עם כלל קוגן. כתוצאה מכך, כל הסכום של 110,000 ₪ שהתקבל בהסדר זה נפסק לחייב. ההחלטה הסופית מורה על העברת 27,000 ₪ לקופת הכינוס ויתרת הכספים מופנית לחייב. השופט גם בוחר שלא להורות על הוצאות בשל ניסוח לקוי של הבקשה ונתונים חסרים.